.gif)
תלולית העפר
.gif)
אני הולכת לי בדרך העפר אשר מובילה למקום שחלמתי עליו.
המקום שמסמל עבורי את חופש הביטוי, היוזמה, האומץ והמרדנות.
המקום שיוביל אותי להצלחה, לפסגה.
המקום שיפתח עבורי את הדלתות למעלי ההר.
זוהי הדרך שבזכותה אהפוך לטובה באנשים, לגדולה מכולם.
אני נחושה בדעתי להגיע לשם. כי דם חם זורם בגופי, כאש שגדלה ובוערת לה מיום ליום.
אש שמניעה אותי להצליח, וגורמת לי לרצות לנצח.
מדלגת לי בדרך העפר.
חושבת על העבר.
מסתכלת לי מסביב.
ציפורים מצייצות ועל גבי מתיישבות.
אני מחייכת קלות וממשיכה בדרך, דרך העפר.
השער מהודר, מסודר, כאילו חיכה לבואי.
ממשיכה להתקדם בדרך העפר, בדרך לשער הניצחון.
מתקרבת, כבר רואה אותו.
לפתע גופי מתקפל, רוצה לברוח.
מולי עומדת לה זקופה, מתוחה וגדולה מתמיד אותה תלולית עפר.
שחסמה אותי, שמנעה ממני להיכנס בשער.
הפעם לא אברח ממנה, הפעם אתמודד איתה ואכנס ללא פחד.
לוקחת מקל, מקל ההצלחה. עוצמת עיניים ומחכה.
מחכה שיבוא לי האומץ.
האומץ לפנות מדרכי את אותה תלולית טורדנית.
והנה, הרגשת האש שזורמת בעורקיי מגיעה.
עצמתי עיניים.
1, 2, 3. אני נותנת לה מכה חזקה.
תלולית העפר קרסה.
אני שמחה, מאושרת ומרוצה, בחיים לא חוויתי כזאת הרגשה.
נכנסתי לי בשער הגדול, שער הניצחון.
זהו, ניצחתי, הצלחתי.
הראתי לכולם שגם ילדה קטנה כמוני יכולה להיות הגדולה מכולם.
כי הפעם לא חסמה אותי תלולית העפר.
תגובות (12)
סיפור יפה, אך המוטיבים החוזרים על הצלחה גרמו לו להיות מעט נדוש וקיטשי. היית יכולה לשפר אותו בכך שהיית עושה אותו מעודן יותר… אבל הוא טוב מספיק כמו שהוא (פשוט אמרת שרצית עצות לשיפור:)
תודה(:
אתה יכול לתת לי עצות איך לעדן אותו?
אני אוהבת את הרעיון עצמו(:
אני רוצה לשפר את זה ולהעלות את זה גם אחרי שיפור ועיבוד(:
קודם כול, מושגים ילדותיים כמו "מקל ההצלחה" צריכים להפוך למושגים יותר בוגרים, פחות קיטשיים ובמילים אחרות, מעודנים. גם צורת הסיפור קצת ילדותית, בין אם זה ציפורים שמתיישבות על הכתף, או ספירת ה-1,2,3 אבל זה פחות נורא. צורת הסיפור היא גם מעט נחפזת, המעברים נורא חדים, רגע אחד המספרת מליאת תקווה ונחישות, ברגע שאחריו היא שמחה באופן פתאומי ולא מוסבר, לפתע היא נהיית מפוחדת, ואז שוב לפתע מליאת נחישות ועוז, הכול פתאומי מדי, חסר עידון… אני הייתי 'מעגל פינות' קצת, מעדן. כלומר, כול קטע בסיפור, בגלל הפתאומיות שבדברים, הוא כקטע בפני עצמו ואין הרגשה של סיפור אחד ושלם, אלא של כמה קטעים. אני חושב שכדי לשפר את הסיפור, היית צריכה ליצור אווירה כללית אחת לכול הסיפור, ולשנות בצורה שקולה בין נחישות לפחד וכולי, תחת אותה ההרגשה הכללית שתאחד את הסיפור, בתוספת של רקע רגשי נוסף שיסביר למה המספרת שמחה… למה היא מפחדת… וכו'… וידריך את הקורא במעברים בין קטע לקטע. מקווה שעזרתי :)
אני חושבת שזה יצא יותר טוב אם אני אכתוב את זה לא מנקודת מבטה, כאילו אני המספרת.
אולי זה יצא יותר ברור כמו ב- "תחייכו" למרות שגם שם יש לי משפט בעייתי בהתחלה אבל זה לא נורא…..
אני הולכת לעבד את זה(:
תודה רבה על הביקורת הכנה! (חשבתי לכתוב מהי "תלולית העפר"- כלומר אולי זה איש שמפריע לה והיא מדמה אותו לזה…)
אני חושב שאין צורך לכתוב מהי תלולית העפר, הדימוי מובן…
כן כן, בכל מקרה התחרטתי על זה.
אני באמצע הכתיבה.
כשאגמור, לפני שאראה לכולם ואעלה זאת, אני רוצה שתבקר את זה.
האם ישנה דרך לעשות זאת?
תשלחי לי במייל?
לעשות צור קשר בתחתית הפרופיל שלך שאגמור?
אכן. חוחו :)
ב- "תוכן ההודעה" להעתיק את הסיפור החדש? (כמה שאלות…..)
עזוב, אני מעלה את זה(:
כן שלחתי….