תותים

היה פעם אדם שחי ברחוב וחסר בית. הוא אינו היה משכיל במיוחד. אבל מש שכן, הייתה לו חוכמת חיים.
יום אחד האיש מצא על שפת הרחוב שקל של 10 שקלים. האיש החזיק את השקל, הסתכל בו בעיון, ובראשו צץ רעיון.
האיש הלך לחנות פירות וירקות. הוא קנה מהמוכר 10 תותים, בשקל כול אחד. כעט לא נישאר לו כלום.
האיש הלך ברחוב ובכביש, ומכר לאנשים תות אחד ב- 5 שקלים.
אחרי שמכר את כול העשרה, הרווח שלו היה 50 שקלים.
עם ה – 50 שקלים האלה, האיש קנה לעצמו קופסא קטנה מפלסטיק, שם היו 50 תותים. כעט לא נישאר לו כלום.
האיש הלך ברחוב ובכביש ומכר תות אחד ב- 5 שקלים.
אחרי שמכר את כול העשרים, הרווח שלו היה 250 שקלים.
וכך המשיך האיש במשך 10 שנים.
אחרי 11 שנים, האיש הקים חנות משלו. כן, הייתה לו חנות לירקות ופירות.
אך כאשר הוא רצה ליצור את החנות קרה מקרא מפתיע.
האיש הביא סוכן נדל"ן ורצה לקנות ממנו אחת מהחנויות הקטנות שבקצה העיר.
הסוכן אישר את בקשתו של האיש, ומסר לו מסמך.
על המסמך היה צריך רשום את שמו הפרטי של האיש, ואת שם החנות.
היה שקט.
האיש החזיר לסוכן את המסמך. "אדוני, איני יכול לבצע את הפעולה הנדרשת…" הוא אמר.
"מהי?" הופתע הסוכן.
"במסמך זה. במסמך זה רוצים שאני ארשום את שמי ואת שם החנות, הלא כן?" שאל האיש.
"ובכן, כן. מה היא הבעיה?" שאל הסוכן בסקרנות.
"נכון ואני מצליח כלכלתי, ויש לי המון חוכמת חיים. נכון. אבל במשך כול השנים האלה אני לא הייתי משכיל במיוחד… אדוני הסוכן, איני יודע קרוא וכתוב…" מלמל האיש.
הופתע הסוכן. "אז מנין לך את כול הכסף?" הוא שאל.
"במשך 11 שנה" אמר האיש. "מכרתי… תותים…"