תאונת דרכים
למחרת בבקר ניעורה מיכלי עם מצב רוח טוב המצפה ליום מיוחד ונעים. לחדר נכנסה אשה נחמדה ושאלה מי זאת מיכלי ואמרה לה נשלחתי לעזור לך כיצד להתרחץ להחליף את הפיג'מה הבאתי לך פיג'מה חדשה ממש ואחר כך להכינך לקראת תחילתו של השיקום. תודה אמרה לה מיכלי ואכן האשה שהיתה כנראה מתנדבת טיפלה בה במסירות רבה רחצה אותה עם גיגית קטנה וספוג ואח"כ ייבשה אותה עם מגבת נקיה וכן מסרה לה את מברשת השיניים שלה וביקשה ממנה לצחצח את שיניה ולאחר כל הטואלטה הזאת עזרה למיכלי ללבוש את הפיג'מה הנקיה וסרקה את שיערה היפהפה ואמרה לה עוד מעט אביא לך ארוחת בקר.
תודה רבה לך הודתה לה מיכלי מה שמך ? צפורה נתה לה האשה ויצאה מהחדר. לאחר דקות מס. חזרה עם מגש הנושא את ארוחת הבקר. תאכלי מיכלי חמודה כדי שיהיה לך כח לתחילתו של השיקום. היא הושיבה אותה ביתר נוחיות על המיטה ומסרה לה את המגש. מיכלי אכלה בתיאבון רב וסיימה את הכל. לאחר הארוחה חשה מעט עייפה ועיניה נעצמו אך לא ישנה אלא רק נחה.
לפתע נכנס לחדר קובי כשהוא סוחב כסא גלגלים. "שלום לך מיכלי את זוכרת אותי קבענו להפגש כבר לפני שבועיים אך פגישתנו נדחתה וטוב שכך" , "את עכשיו לבטח יותר חזקה ומוכנה "לעבוד קשה" ואז במיומנות אדירה הושיב אותה לאט על המיטה ואז העביר אותה כמו תינוקת קטנה על הכסא לא לפני שהוא מחזיק ברגלו את הכסא לבל יזוז וכך יצאו מהחדר לקול שמחת חברותיה ושתיהן כמובן איחלו לה הצלחה.
מיכלי הובלה לאורך הפרוזדור הארוך עד שהגיעו לקצהו ושם פתח קובי דלת והכניס את מיכלי פנימה. החדר היה רחב ידיים וכלל מכשירים למיניהם, מזרונים, מיטות , סולמות חבלים מקלות ארוכות כל הדברים שזקוקים כדי להחזיר חולה למצב נורמלי. מיכלי אמר לה קובי זהו החדר שנבלה בו כמה שיותר אך הכל לפי כוחותייך והקצב יוכתב רק על ידך. ותוך כדי דיבור הוריד אותה קובי על המזרון והשכיב אותה לאורכו. קובי ישב סמוך אליה והחל לעסות את רגליה וידיה ולאט להרימן מעלה ומטה הגפיים היו ממש כאילו קפואים וזאת משום שלא הזיזו אותן המון המון זמן וגם הפגיעה עצמה בהן נתנה את אותותיה ועלי היה להחזיר את הגמישות חזרה. כך בשקט ובאוירה נינוחה "עבד" קובי על הגפיים של מיכלי ואח"כ ביקש ממנה להרים ולהורידם לאט לאט לבד ואכן מיכלי הצליחה אמנם בכאבים אך בכל זאת עשתה זאת.
עברה כנראה שעה ואולי יותר ומיכלי חשה עייפות גדולה ושאלה את קובי אם אפשר כבר לחזור לחדר לא מיכלי אני משאיר אותך כאן על המזרון ואת תנוחי ואחזור אליך עוד כחצי שעה ונקווה שנוכל להמשיך לעבוד. וכך נשארה מיכלי שרועה על המזרון ומנסה להמשיך בתירגול שקובי לימד אותה. לא חלפו 5 דקות והדלת נפתחה אך לא היה מקום לחשוב שקובי חזר מיד מאחר והאפטר שייב המשכר שייך רק לגבר אחד והוא כן הוא נכנס. ד"ר בירן ישב על יד מיכלי על המזרון לקח את שתי ידיה ואימץ אותן אל ליבו. "שלום לך מתוקתי זה עתה שמעתי שאת תלמידה נהדרת ומשתפת פעולה יוצא מהכלל עם קובי שהוא אחד הפיזיוטרפיסטים היותר טובים שיש לנו במחלקה ואני שמח שהוא לקח אותך תחת חסותו." ד"ר בירן ליטף אותה ברוך ומלמל באוזנה משהו לא ברור אך מיכלי שמעה כאילו הוא אומר לה אני אוהב אותך" ד"ר בירן האם התכוונת למה שאמרת לי או אולי לא שמעתי טוב ? "
" שמעת טוב מאד כן אני מתכוון לכך בכל ליבי אך לפני שיהיה מאוחר מדי ומישהו יפתיע אותנו אני משאיר אותך כאן אך לא להרבה זמן." וכך כהרגלו קם ומיד יצא כרוח מהירה את החדר. "מיכלי נשמה לתוכה את הניחוח שנשאר על ידיה ועל שפתיה וחשה מאושרת כן מאושרת". לאחר זמן שאין לה מושג כמה חלף חזר קובי ומצא אותה רעננה ויפהפיה סמוקת לחיים ואז הצהיר אני רואה שאת מסוגלת להמשיך הלאה ועם משפט זה הקים אותה בזהירות על רגליה ולקח הליכון ואמר לה מיכלי את תחזיקי בהליכון ותתחילי לפסוע "מה לבד ? אבל איך אני עלולה ליפול מה זאת אומרת את עלולה ליפול " הלא אני עומד לידך ולא עוזב אותך לרגע :תנסי ותראי שזה יותר קל ממה שנדמה לך" ואכן מיכלי אחזה בחזקה בהליכון ונעה בעזרתו פסיעה ועוד פסיעה וקובי עומד לידה ותומך בה ביד חמה ומקצועית. לשמחתה של מיכלי לא היה קץ " אני הולכת אני הולכת קובי אתה רואה אני הולכת " "כן חמודה אני רואה תמשיכי אל תעצרי וכך פסעה בעזרתו של ההליכון כשקובי תומך בה והגיעו לאחר כעשרים פסיעות למקום ששני ברזלים מקבילים אחד מול השני ובתווך כעין מחיצות קטנות קובי הכריז עד כאן להיום קיבלת ממני ציון "מצויין" ממש גיבורה. "בואי אחזיר אותך לחדר ונקווה שנתראה שוב מחר".
תגובות (0)