"תאונת דרכים"

.
פרק ג'

לאחר 4 ימים שב ד"ר בירן לעבודה ומיד הגיע למיטתה של מיכלי ושמח שהנערה היפהפיה לא סובלת כלל והיא פשוט מורדמת כדי לתת לה את כל הזמן הדרוש להתאושש ולשוב "לעולם" יותר חזקה. ד"ר בירן ישב לצידה וליטף את שערה ולחייה ולחץ את ידה הקטנה ומיכלי אף תוך כדי שינה חייכה לעברו כאילו שהיא יודעת מי היושב לצידה.

חלפו שבועיים ימים ולאור מצבה שהלך והשתפר הוחלט להפסיק בהדרגה את הטיפול בהרדמתה ולאחר מס' שעות מאז הפסיקו את סמי השינה ניעורה לפתע מיכלי ונראתה שלווה ורגועה" ושאלה היכן קובי הוא אמר לי אתמול כי היום נתחיל בשיקום." האחות הרגיעה אותה וביקשה ממנה להיות שקטה ומיד תדע הכל. לחדר נכנס ד"ר בירן ומיכלי קיבלה אותו בשמחה ילדותית שאין לה גבולות ד"ר בירן אמרה לו שבת כבר מהחופשה ואתה שוב לצידי התגעגעתי אליך איך היתה החופשה מה שלום משפחתך ומתי שבת ?

מיכלי קרה הרופא גם אני התגעגעתי אליך מאד מאד ואני שמח שאנחנו כבר ביחד. ועכשיו תביא לך האחות כוס שוקו מה שוקו ? אני כל כך אוהבת שוקו! אני יודע שאת אוהבת כי כל נערה צעירה כמוך "מתה" על שוקו" "ועכשיו את ממש נראית ילדונת מתוקה אוהבת שוקו אבל לא קטנה אני כבר ילדה גדולה מאד נכון מתוקה את גדולה אבל אוהבת שוקו. לאחר שתתעוררי ותלגמי מהשוקו ואם תהיי ילדה ממושמעת תקבלי גם פרוסת עוגה אשוב אליך ונמשיך בשיחה".

תודה ד"ר בירן אני אוהבת אותך מאד צעקה מיכלי בקול ילדותי שבקע מהלב פנימה עמוק פנימה והוא כל כך אמיתי. ד"ר בירן ניגש חרש לאחות וביקש ממנה להביא לה את המשקה והעוגה ולא לומר לה שכבר חלפו שבועיים מאז הורדמה בשנית כי את זאת יעשה הוא באופן שי שלב אחרי שלב אך זה חשוב שהיא תאכל ותשתה. בסדר ד"ר בירן אמרה האחות מיד אמלא את הוראתך. ואכן לאחר מס' דקות נכנסה האחות לחדר כשבידה מגש קטן עם כוס שוקו וקשית ופרוסת עוגת שוקולד לידו. "מיכלי בואי ארים לך את המיטה וכך יהיה לך נוח יותר ללגום ולאכול" . "אבל למה אינני יורדת מהמיטה ויושבת בכורסא " "זאת הוראה של ד"ר בירן ואותה איש לא מעז להפר" חייכה האחות ולאחר שסידרה את מיכלי ביתר נוחות הגישה לה את המגש ויצאה מהחדר. מיכלי נהנתה מאד מאד ממה שהוגש לה ורק חיכתה לד"ר בירן שיורה לקובי הפיזיוטרפיסט להתחיל לשקמה.

לאחר מס' דקות כשהיא כבר ממש בסיום הארוחה הקלה חשה ריח אפטר שייב נפלא ואהוב עליה וידעה שד"ר בירן חוזר אליה. הוא לקח את הכסא אך לפתע התחרט והחליט לשבת על המיטה ממש בסמוך לה ולאחר שהביט לתוך עיניה המטריפות ביופיין גחן לעברה ונישק לה קלות על לחייה" זה מגיע לך חייך כי השארת "מגש ריק". "ועכשיו מיכלי אני רוצה להסביר לך משהו. כשיצאתי לחופשה הקצרה שלי קיבלתי דיווח מהצוות שאת נכנס להזיות קורעות לב בכית והשתוללת מעט במיטה זו תופעה אופיינית לאחר הארוע שקרה לך ולכן החלטנו להרדימך כדי לתוכלי לחזור לשלווה ולהתחזק תוך כדי הרדמה" ." באמת, לא הרגשתי כלום ? "זאת הייתה הכוונה שלא תחושי כלום ועכשיו את כבר ממש מוכנה להתחיל בשיקום." "ד"ר בירן כמה זמן הייתי מורדמת 15 יום !" " מה" ? נפלטה זעקת שבר מפיה של מיכלי "כל כך הרבה זמן נתתם לי לישון אבל למה ? אני רוצה להשתקם" !! " נכון חמודה רק ככה את תשתקמי וחוץ מזה מה זה משנה כמה זמן חלף ויחלוף כאן אין עובדים עם סטופר וכל אחד מגיע לתוצאות טובות לפי קצב החלמתו, חומרת הפציעה ועוד אבל למה לך להתייסר מה שעבר עבר ועכשיו את ממש מוכנה "לצאת לקרב". " אני מקווה שאתה צודק, ד"ר בירן שלי" . וכך קם ד"ר בירן ממיטתה לא לפני שליטף שוב את שערה הבלונדיני המפוזר על הכרית ויצא מהחדר. לאחר זמן לא רב הגיעו לחדר שני אחים עם כסא גלגלים ניגשו אליה והחמיאו לה" כמה את יפה מיכלי"." אתם מכירים אותי בודאי " "אנחנו מלווים אותך למעלה מחדש ומחצה ועכשיו הגיע סוף סוף הזמן להוציאך מחדר זה בו שהית המון זמן ולהעבירך למחלקה אורתופדית כדי שתתחילי בשיקום."

עצב קל ועננה כהה חלפו על פניה אך למזלה הם לא שמו לב ורק היו עסוקים בלהורידה מהמיטה ושניהם יחד הרימו אותה כמו אפרוח קטן והניחו אותה בזהירות בכסא הגלגלים. "רק רגע חבר'ה אני רוצה להפרד מד"ר בירן " "את לא נפרדת מד"ר בירן מאחר והוא מנהל המחלקה האורתופדית אליה את מועברת והוא כבר מצפה לך שם" . הצבע הורדרד חזר לפניה והיא חשה הקלה עצומה כי לא תפרד מהאיש הכי יקר לה בעולם זה המלאך שהציל אותה ומלווה אותה באהבה אין קץ. לאחר שהתיישבה על הכסא בקשה מהסניטרים לסובב אותה כדי שתוכל לצפות בחדר שבו בילתה זמן כה רב ורק אמרה בקול "חלש כנראה שהייתי ממש ממש חולה כי בחדר זה יש רק מיטה אחת וכל המיכשור מיועד למקרים קשים." "אל תלאי את עצמך במחשבה מיותרת את חייבת לשמוח שאת מועברת למחלקה רגילה שם גם יותר אנשים מסתובבים ובחדר לא תהיי לבד אלא עם עוד חולות ואנו מקווים שהאחיות ימצאו עבורך חדר עם נשים צעירות ככל שניתן כדי שתוכלי לחזור ולשוחח" . וכך לאט לאט הסיעו אותה הבחורים המתוקים וכשיצאו מהחדר ראתה מיכלי את דנה ואת ירדנה האחיות הכל כך מסורות ובקשה מהן להתקרב אליה ונישקה כל אחת מהן ואמרה : "תודה בנות מה הייתי עושה בלעדכן. "

האחיות ממש הזילו דמעת אשר כי המקרה הקשה ביותר שב לחיים . "להתר' מיכלי נבוא לבקרך". "חסר לכן שלא" , חייכה והמשיכה בנסיעה. הם הגיעו למעלית וכשזו נפתחה נכנסו פנימה ולאחר 2 שניות נעצרה המעלית ודלתה נפתחה ומיכלי ראתה את עצמה בפרוזדור ארוך ולשמחתה היתה בו תנועה ערה נראו רופאים, אחיות, חולים, מבקרים וזה היה משב רוח רענן ומיכלי היתה ממש שמחה ומחייכת. הכסא הוסע עד לעמדת האחיות והן קבלו אותה בסבר פנים יפות." ציפינו לבואך אמרו לה ואנו מקדמים אותך בברוכה הבאה". "תודה אמרה להן מיכלי". האחות הבוגרת יותר וכנראה גם המומחית יותר קמה ממקומה התקרבה למיכלי והציגה את עצמה" שמי נעמי ואני אלווה אותך ואשתדל להנעים לך את שהותך במחלקה שלי." כעת פנתה נעמי לאחות הצעירה ואמרה לה "רוני, אנא חפשי חדר יפה עבור מיכלי ותשתדלי שחולות חמודות וכמה שיותר צעירות ישהו בו." ואתם בחורים מתוקים אתם משוחררים ותודה כי הבאתם הנה את מיכלי " הבחורים יצאו לדרכם ואז רוני ענתה לנעמי "אני כבר מצאתי לה חדר מבעוד מועד למיכלי המתוקה"
אני מיד אקח אותה לחדרה. רוני הובילה את מיכלי על פני מס' חדרים ולבסוף נעצרה על יד חדר מס' 10 והסיעה את הכסא פנימה. "שלום בנות אמרה רוני לשתי החולות שהיו בחדר הנה הבאתי לכן חברה חמודה, יפהפיה ואני בטוחה שתארחו אותה היטב ותעזרו לה אם תבקש." " שלום מיכלי אמרה החולה הבוגרת יותר שמי ירדנה ואני שמחה שאת כבר אתנו." גם החולה השניה נגשה אליה וקבלה אותה בסבר פנים יפות והציגה את עצמה" שמי נורית ולירדנה אני קוראת אמא כי היא כל כך מסורה ועוזרת לכל החולים " מיכלי פנתה לירדנה ואמרה לה בבת שחוק הי מאמ, ירדנה נישקה קלות למיכלי ואפשרה לרוני להשכיב את מיכלי במיטה ואת גליון הטיפול שהיה כבר עב כרס תלתה בקצה המיטה. "מיכלי אמרה לה רוני עכשיו כבר שעת צהרים אני אביא לך לאכול כאן בחדר ואתן בנות קדימה לחדר האוכל". מיכלי נותרה שוב לבדה אך מאושרת שד"ר בירן יהיה אתה כאן ואולי יבקרה כבר עכשיו ? אולי ?