"תאונת דרכים" ה ס ו ף ה ש מ ח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מיכלי נכנסה לחדר האמבט ועשתה לה "ויש" וכל הזמן חייכה ומצב רוחה השתפר פלאים. "אני זוכרת אותך אמא שלי רנית יאיר!!! איפוא את עכשיו?? למה שלא תבואי לבקר אותי בבית חולים ותקחי אותי הביתה?" אני מחכה לך אמא שלי רנית יאיר" אני הבת שלך שלומית יאיר"!!! "אולי את חושבת שאני כבר לא בין החיים"? "אך אני בחיים אמא איזו מלה יפה אמא זה כל כך יפה שאת אמא שלי אמא רנית בואי אלי אני רוצה שתקחי אותי הביתה " בואי אליוחבקי אותי חזק חזק כמו שרק את יודעת !!!!!!"

מיכלי הסתרקה יפה לבשה את אחת מהחליפות שהביאה לה במתנה אלה בירן "איזה חמודה אלה" אני כל כך אוהבת אותה" וגם רני בירן כל כך נחמד אני אוהבת אותו" והתינוקת איזה מאמי התינוקת – אני אוהבת אותה". היא העיפה מבט במראה והייתה מרוצה ממה שראתה וחיש מהר יצאה מהחדר לעבר חדרו של ד"ר אורן" לפני שנכנסה לחדר חזרה חזרה , ניגשה לאחות חיבקה אותה, נישקה לה חזק ולחשה "תודה" תודה" על כל מה שאת הצלחת להחזיר לי את הזכרון שלי אותך לא אשכח לעולם" האחות התרגשה עד דמעות ושתיהן צעדו לעבר חדרו של ד"ר בירן. החדר היה מלא רופאים והצוות של ד"ר אורן וכשנכנסו שתי הצעירות הללו לחדר כולם כאילו "מנצח עומד עם השרביט" כך כולם החלו במחיאות כפיים סוערות להקביל את פניהן.

מיכלי התקרבה לד"ר אורן וביקשה את רשות הדיבור: "אני מיכלי – שלומית יאיר – אני רוצה להגיד לכולכם שאני מאד אוהבת אתכם אתם הייתם בשבילי בית המון המון זמן" "ד"ר בירן היקר – לעולם לא אשכח אותך לעולם" היית בשבילי אבא אמא משפחה וכן ארחת אותי בביתך וזכיתי להכיר את רעייתך המקסימה הנדיבה והנהדרת ואת התינוקת המתוקה שבמתוקות" לך ד"ר אורן ולכל הצוות "תבורכו" אחרונה חביבה "הגב' שגילתה מה זה "ויש" את תשארי בלבי לעולמים.

הזכרון חזר אלי, אדם בלי זכרון בלי עבר לא יכול לחיות בהווה, והעתיד נראה בלתי אפשרי. אני יודעת היכן אני גרה בחיפה אני יודעת שאני בת יחידה ואמא שלי רנית היא אהבת חיי אני פשוט מאושרת". נראה לי שאמא שלי לבטח שוברת את הראש ומכתתת את רגליה לאתר אותי אך לא הצליחה למצוא אותי ואני אהיה זו שאמצא אותה?
ד"ר בירן יש לי אליך בקשה אחרונה – אנא קח אותי בבקשה לבית החולים איכילוב שם אני רוצה להפרד מהצוות בטיפול נמרץ מקובי הפיזיוטרפיסט שעזר לי רבות וזהו אלוהים זהו אני שלומית יאיר אך אשנה את שמי בת.ז. למיכלי יאיר כך תהיה כולכם אנשים טובים "חרוטים בלבי ובנשמתי לעדי עד".

ד"ר בירן אתה יכול בבקשה לבקש רשות מד"ר אורן ללוות אותי ? כולם פרצו בצחוק והמתח התפוגג. מיכלי ד"ר בירן התנדב להחזיר אותך הביתה לא לפני שיברר באיזה כתובת את גרה!!!! אני גרה ברח' הפלמח 30 חיפה ומס הטלפון של הבית שלי הוא 04-3275010. אני בטוחה שאמא שלי תרצה להגיע יחד אתי לבית החולים ולהודות לכולכם על הטיפול האוהב והמסור של כל אחד ואחת מכם. "מיכלי אנו אוהבים אותך יפה שלנו" גם אני אוהבת אתכם עד כלות.

רני הצטרף למיכלי ונכנס איתה לחדר לאסוף את מטלטליה וכל הזמן חייך אליה והיא החזירה לו חיוכים מלאי שמחה.

הם ירדו במעלית ונכנסו לאוטו של רני. היא ביקשה ממנו שיעצור באיזה מקום שקט ככל האפשר והוא עשו כבקשתה. המנוע דמם והיא עם דמעות בעיניה אמרה לו : ד"ר בירן אתה אהבת חיי אתה הגבר הראשון שהתאהבתי בו עד אין סוף , אין מלים בפי להודות לך על הכל ומבקשת בפעם האחרונה לפני שניפרד להתנשק כמו שרק אתה יודע לנשק.

הנשיקה הייתה באמת "נשיקת אש" הוא חיבק אותה לחש לה כמה הוא אוהב אותה והיא מלמלה שגם היא ושאלה אותו שוב פעם "האם תרצה לקבל ממני את התשורה שאפשר להעניק אותה רק פעם בחיים"? מיכלי "אני מת להעתר לך אך ארגיש כל ימי "נצלן" ולא אסלח לעצמי. הרומן שניהלתי איתך ילווה אותי עד יומי האחרון והתשורה את תעניקי לגבר שאותו תאהבי יותר ממני (לא יכול להיות היא הגיבה") את תראי שזה כן יכול להיות ומיד התניע את האוטו ונסעו לבית החולים"

גבירותי ורבותי מקווה שהסיפור שלי ערב לחיכם " השתדלתי לכתוב אותו בשפה נינוחה ככל שניתן בנושא כה כואב ועצוב" אך תודה לאל הוא הסתיים בהצלחה רבה". מיכלי חזרה הביתה מלווה ע"י ד"ר בירן אלה והתינוקת והחיים נמשכים ומיכלי היפהפייה תתחיל "לחפש את עצמה בעזרתה של אמה שאין מאושרת ממנה כשקיבלה את הטלפון מבית החולים על "בתה שלומית שהיא חיה וקיימת"