שגיאות כתיבה נפוצות- כיצד ללמוד ולתקן – חלק ב' :)

שגיאה מס' 7- שמות ארוכים מדי

מדי פעם שמתי לב לסיפורים בעלי שמות ארוכים מדי.
אין בזה משהו רע, רק שקשה לזכור שמות ארוכים, ועד שזוכרים איך קוראים לזה ולוקח זמן לכתוב…
בקיצור, בקטע הזה אני ממליצה פשוט לא לבחור שמות ארוכים מדי לסיפורים.
שם ארוך הכוונה לשם שכולל יותר מ-3 מילים שהם לא מילות קישור ויחס (את, על, עם וכו')

שגיאה מס' 8- חוסר חשק לכתוב

קראתי פעם באיזשהו מקום (לא זוכרת איפה) ש" אם הסופרים הכי גדולים היו כותבים רק מתי שיש להם חשק לכתוב, רוב היצירות המפורסמות ביותר כנראה לא היו מתפרסמות בכלל".
מה שאומר זה- אל תחכו לרגע שיש לכם חשק לכתוב, אלא תכתבו מתי שיש לכם זמן!
אם תחכו למתי שאתם רוצים לכתוב תסיימו את הסיפור כנראה בעוד כמה שנים (אני לצערי עדיין מתמודדת עם הבעיה הנוראית הזאת…), אז אם אין לכם מה לעשות כרגע (אתם קוראים את המדריך הזה, סביר להניח שאין) תפתחו את הוורד ותתחילו/תמשיכו לכתוב!

שגיאה מס' 9- שימוש לא נכון באותיות אית"ן

לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש וגם לא ארבע פעמים אני נתקלת בשגיאה הנוראית של הבלבול בין א' ו-י' בפעולה בעתיד. יש הרבה שגיאות שהן בלתי נסבלות, וזו בין המקומות הראשונים, מכיוון שזה משהו פשוט כל כך שאין צורך להתעכב בגללו!
לאלו שעדיין לא מבינים, אותיות אית"ן אלה ראשי תיבות לאותיות ששמים בתחילת מילה של פעולה מסויימת- א', י', ת' ו-נ'. ודוגמא, כי ההסבר הזה לא ממש אומר משהו:

א'- אלך- אני בעתיד
י'- ילך- הוא בעתיד
ת'- תלך- היא/אתה בעתיד
נ'- נלך- אנחנו בעתיד

לרוב אני רואה שבמקום שיכתבו "אני אעשה" (בצורה הנכונה) כותבים "אני יעשה" (בצורה לא נכונה), אז אני ממליצה לכל אלה ששוגים בקטע הזה להתחיל ללמוד ולתקן את עצמם, כי אסור שדבר כזה פצפון ופשוט יפריע לכם בכתיבה.

שגיאה מס' 10- בלבול בין זכר לנקבה

מה?! רצינית?!
כן, רצינית. והמצב כל כך קשה שאנחנו אפילו לא שמים לב לזה.
לא פעם כתבתם, לדוגמא, " הם ממש מעצבנות"?
ועכשיו תשימו לב שהמילה "הם" בכלל מיוחסת לזכר ובמילה "מעצבנות" בכלל מיוחסת לנקבה, אם הן לא דו-מיניות, אני לא רואה סיבה לרשום את זה ככה.
אז בואו נעשה סדר, אוקיי?

נקבה- אני, היא, הן, את, אתן, אנחנו
זכר- אני, הוא, הם, אתה, אתם, אנחנו

מלבד "אני" ו"אנחנו", שכתובים אותו הדבר בשני המינים, נקבה ברבים עם ן', וזכר ברבים עם ם'.

שגיאה מס' 11- כתיבה צפופה

בכתיבה צפופה, למי שלא הבין, כותבים ברצף רצף רצף מבלי לרדת שורה.
זו גם כן שגיאה, מכיוון שמדי פעם צריך לרדת שורות (בעיקר כאשר יש דו שיח בית שני אנשים) בשביל לחלק את הטקסט למעין "פסקאות".
תאמינו לי, הרבה יותר קל ונוח לקרוא סיפור שלא צפוף כל כך.
עדיין לא מבינים למה זה חשוב? הנה דוגמא בשבילכם. לקחתי חלק מסיפור שכתבתי, אחד צפוף בלי ירידה שם שורות, ואחד עם ירידה שם שורות במקומות הנחוצים:

" הייתה לי הרגשה שתבוא לכאן." אמר ברון מבלי להסיט את מבטו מהאגם. קאלין צעד לעברו והתיישב ליד אחיו. " אני לא חי באל-אובליסק יותר זמן ממך ומג'ין," ברון החל לומר, " אתה חווית יותר ממני ומג'ין, קרה משהו כזה לפני כן?" " לא שאני זוכר." ענה קאלין והפנה את מבטו לכיוון האגם. " אבל לא באת בשביל למצוא אותי כאן." הוסיף ברון, הפעם הסתכל עליו כשדיבר, וקאלין היה זה שנמנע מקשר עין. " כל הדיבורים האלה הזכירו לך אותה, נכון?" " אין יום שאני לא חושב עליה. אין יום שאני לא תוהה מה יקרה אם היא תכנס מבעד לדלת פתאום." השיב קאלין. " כבר עברה שנה," אמר ברון, " אתה לא חושב שהגיע הזמן לעבור הלאה?" " ולבגוד בה?" " היא לא נמצאת כאן, קאלין, לא תוכל לבגוד בה." " אבל ככה ארגיש." " אני יודע שאני לא בדיוק האדם הנכון לומר את זה," ברון היסס לרגע בדבריו, קאלין הסתכל עליו במבט שאומר "אתה יכול להגיד לי". ברון נשם נשימה עמוקה, " אבל אולי כדאי שתקבל את העובדה שהיא לא תחזור?"

" הייתה לי הרגשה שתבוא לכאן." אמר ברון מבלי להסיט את מבטו מהאגם. קאלין צעד לעברו והתיישב ליד אחיו.
" אני לא חי באל-אובליסק יותר זמן ממך ומג'ין," ברון החל לומר, " אתה חווית יותר ממני ומג'ין, קרה משהו כזה לפני כן?"
" לא שאני זוכר." ענה קאלין והפנה את מבטו לכיוון האגם.
" אבל לא באת בשביל למצוא אותי כאן." הוסיף ברון, הפעם הסתכל עליו כשדיבר, וקאלין היה זה שנמנע מקשר עין. " כל הדיבורים האלה הזכירו לך אותה, נכון?"
" אין יום שאני לא חושב עליה. אין יום שאני לא תוהה מה יקרה אם היא תכנס מבעד לדלת פתאום." השיב קאלין.
" כבר עברה שנה," אמר ברון, " אתה לא חושב שהגיע הזמן לעבור הלאה?"
" ולבגוד בה?"
" היא לא נמצאת כאן, קאלין, לא תוכל לבגוד בה."
" אבל ככה ארגיש."
" אני יודע שאני לא בדיוק האדם הנכון לומר את זה," ברון היסס לרגע בדבריו, קאלין הסתכל עליו במבט שאומר "אתה יכול להגיד לי". ברון נשם נשימה עמוקה, " אבל אולי כדאי שתקבל את העובדה שהיא לא תחזור?"

רואים את ההבדל? תודו שזה יותר נוח לקריאה ;)

שגיאה מס' 12- כתיבה בשפות לועזיות

אני יודעת שיש סיפורים שמתרחשים בחו"ל, או שיש כאלה שהעלילה שלהם מסביב לעולם.
השגיאה פה היא להתחיל לכתוב בשפה לועזית באמצע הסיפור.
במידה ואתם רוצים שהדמות תדבר בשפה זרה (לדוגמא, ספרדית) את יכולים לכתוב " מילמל משהו בספרדית" (במידה והדמות המספרת לא מבינה את השפה) או "קה אסו?", ככה שרק מי שמבין את השפה יוכל להבין מה הוא אומר, והדמות המספרת, כנראה, גם מבינה ועונה לו (וככה בעצם אפשר להבין מה הוא אומר לפי הסיטואציה).
במידה והדמות נתקלת בשלט/ספר/ כל דבר אחר שאפשר שיהיה כתוב עליו משהו בשפה זרה אפשר לכתוב " מילים בספרדית" או לכתוב את מה שכתוב שם ולהוסיף אחר כך "הכוונה, ***".