עכשיו מבינה למה שונאים אותי, אני ממליצה בחום לקרוא ולהפנים

אני מתחילה להבין… להבין למה שונאים אותי

היום, אחרי 14 וחצי שנים שאני חייה בהם, אני מבינה…
היום, אני מבינה למה כולם שונאים אותי,
היום, אני מבינה ששונאים אותי שנאת חינם,
היום , אני מבינה גם מה הסיבה לשנאה הזאת,
היום פשוט הבנתי ששונאים אותי שנאת חינם כי אני סובלת מהשמנת יתר, ובגלל זה שופטים אותי,
כולם צוחקים עלי, מרכלים עלי, מקללים אותי, ולמה? בגלל שאני שמנה…

הנה כמה דוגמאות שנזכרתי בהם , ההולבות וההאשמות שהמציאו עלי כי אני שמנמנה…
(אני כותבת את הדוגמאות כמו סיפור)

היום הראשון בבית הספר היסודי, כיתה א׳, אני יושבת לבדי בכיתה, בוכה, מפוחדת, אף אחד לא מסתכל לעברי, אין לי חברים, ומי שכן מסתכל עליי, מתפקע מצחוק ורץ לחברים שלו ואז גם הם מתחילים לצחוק, ״הי את יא שמנה״ שמעתי צעקה,
הרמתי את ראשי והסתכלתי על הילד שצעק את זה, ״איזה מכוערת את״! הוא צעק….

בעקבות מה שקרה לי בכיתה א׳ ובכלל בבית הספר היסודי עד כיתה ו׳ שעברתי התעללות בגלל שאני שמנה, הרעבתי את עצמי, ירדתי 12 קילו, ועדיין צחקו עלי, מזלי שיש לי אמא אוהבת שלקחה אותי לרופא שיחזיר אותי למשקל הראוי לילדה בגילי….

(והנה עוד סיפור שקרה לי בכיתה ז׳ ונמשך עד היום, אני אספר רק את המקרים הקשים ואת ההעלבות הקטנות אשמור לי לעצמי כי אני לא רוצה לחפור)

היום הראשון בכיתה ז׳ אני מעוניינת לפתוח דף חדש, אני גבוהה מאוד ולא שמנה כמו שהייתי פעם אבל עדיין מלאה יותר ממה שצריך, בודקת באיזה כיתה אני, כיתה ז2 מתוך תשע כיתות ז׳, הולכת לכיתה, לא מכירה אף אחד, כי אף פעם לא היו לי חברים שהם לא מהכיתה שלי, למעשה אף פעם לא היו לי חברים… מתיישבת על כיסא בצד, ילדים בוהים בי וצוחקים ואני מחייכת חיוך מזויף, מנסה ללכת לילדות ולהציע להן להיות חברות שלי כמו שאמא אמרה שאעשה, והבנות פשוט צחקו לי בפנים וסובבו לי את הגב.
וככה במשך חודשיים אף אחד לא מתייחס אלי, ילדים מנסים להרביץ לי, ואחרים צוחקים ומעליבים, היו לי בכיתה שלוש בנות, שלמעשה חשו את עצמן מלכות הכיתה, ופעם אחד בשיעור מדע, ישבתי בשורה אחת לפני האחרונה, ושלושתן מאחורי, כל הזמן מצחקקות ושהמורה צועקת הן מצביעות עלי ואני מקבלת עונשים, בסביבות אמצע השיעור, הן התחילו לעשות קולות של נפיחה וזרקו עליי ניירות והאשימו אותי, נשברתי, קמתי, צעקתי להן מול כל הכיתה שאני מאחלת להן מוות (כי פעם לא ידעתי כל כך להעליב ולקלל אז זה היה בקטנה) ופשוט רצתי החוצה מהכיתה, המורה יצאה החוצה וקראה לי בקול, אמרתי לה שתדווח ואני לר שמה עליה וברחתי, הסתגרתי בשירותים ובכיתי…. וכמובן שסיפרתי לאמא, היא דיווחה למורה שלי , והוא לא עשה כלום….
יום אחד, בערך כשבועיים אחרי המקרה העצוב, ילדה הייתה בשירותים ופספסה, והיא הייתה מהכיתה שלי ומהבנות שצוחקות עלי, כל השכבה צחקה עלייה, ואני, ניסיתי להתקרב אליה, לנחם אותה, והיא רק צעקה עלי כמה שאני בהמה , כעבור שעה, הבנות הרעות של הכיתה התחילו להפיץ שמועה שאני המצאתי את כל מה שקרה, כולם צרחו עלי, והן, צחקו לי בפנים, וזה היה השיא, ברחתי מבית הספר, הברזתי כמה ימים מבית הספר, עד שאמא ואני הגענו להחלטה שאני עוברת בית ספר, לבית ספר דתי, שחשבנו ששם מכבדים את כולם איך שהם ולא פוגעים, אבל זה היה טעות, למדתי שם את המשך השנה וסבלתי, כי מה שאני ואמא חשבנו היה טעות, הבנות שם בכלל לא היה דתיות, הם היו צוחקות עלי ומביכות אותי, התחלתי למרוד, ולא למדתי, והעיפו אותי בסוף השנה משם…
ובשנה אחרי שזאת למעשה השנה שנגמרת עכשיו, עברתי לבית ספר מחוץ לעיר שאני גרה בה, לעיר שלא מכירים אותי, וייתיחסו אלי יפה, כמובן שזה לא קרה ומתייחסים אלי לא יפה אבל לא כמו בשיים קודמות, כי בבית הספר הזה גם ראו את הפנימיות שלי וחא רק את זה שאני שמנה! אבל זה כבר היה מאוחר, כי כבר הייתי בדיכאון בשנה הזאת וניסיתי להתאבד…. אבל זה עבר כי קיבלתי טיפול, ועכשיו, אני מתחילה חיים חדשים, למרות שעדיין אין לי חברים, אני מתחילה מהתחלה, אני עושה דיאטה, מטפחת את עצמי ומקווה לטוב

אנשים אל תתנו לאחרים לפגוע בכם כמו שפגעו בי, תחזירו או תבקשו עזרה אבל אל תסבלו כמוני!!
תחיו את החיים שלכם ואל תתנו לאנשים להשפיל ולהעליב אותכם!
מקווה שנגעתי לליבכם…
אוהבת