סיפור אישי מחוף גיא :)

הייתי רק פעם אחת בחוף גיא.
אני ואח שלי, והמשפחה של חבר שלנו שהסיע אותנו לשם.
התרגשנו ממש, זה כיף לנסוע לפארק מים וגם ממש מגניב שם..
הגענו וממש נרגשתי, היינו בין הראשונים וכבר קנינו כרטיסים, דבר שחסך לנו הרבה..
ושיר רצנו לתפוס את המקום הכי טוב ויפה..
"נו, אתם באים למגלשות?" שאל החבר אחרי שאני ואחי סיימנו למרוח קרם הגנה.
בלי לענות כן או לא, זרקנו "יאללה" לאוויר ורצנו.
כעבור שתי שניות היינו בראש הסולם של המגלשה הכחולה, כי לא היה שם תור!
מגניב?
התגלשנו ועשינו רכבת כל הזמן,
ונהנו.
אחרי זה גם עלינו על המגלשות האדומות, שהיו ליד הלבנה.
אבל על הלבנה כל הזמן פחדנו לעלות..
מי שחושב שהיא נמוכה רק צריך להסתכל על הנוף מלמעלה כדי להבין שזה מאוד גבוה..
חבר שלנו, עשה אותה מלא – אבל כולם מכירים את הטראומה הזאת..
פחדתי להיות ראשון, זה זווית ישרה וגבוה נורא,
בא לי להתאבד אחרי כולם
אז אמרתי לאח שלי
"אם אתה עושה את זה אני גם!".
באמת אמרתי לו את זה, הבעיה היחידה שהוא עשה את זה.. -_-
ראיתי אותו -צורח- וישר פחדתי וראיתי רק באיזה מהירות הוא מגיע לסוף..
להיכנס לתוך הצינור האדון הזה..
זה הרגע שאתה מתחרט..
לא יכולתי להתחרט יותר..
לרגע עזבתי..
המשכתי להתגלש..
ואז לפתע, ראיתי את הגובה -ההההההההההההה!!
הנה לשנייה אני באוויר, ואחרי שנייה כבר בבריכה, קם וצועק מאושר "עשיתי את זה!".
הייתי גאה בעצמי ממש, אפילו אחות שלי לא האמינה שאני אעשה אותה,
אז כנראה על פחדים אפשר להתגבר אם יש מישהו מקדימה שכן סומך עליך מאחורה..