נוצרי? אין דבר כזה!
המורה שׂרה, אֵימת רוב תלמידי בית־הספר, הייתה המועדפת עליי מצוות המורים. בזכותהּ נשלחתי לראשונה לִבדיקת ראִיה, ומאז סוף־כל־סוף ראיתי היטב את שנכתב על הלוח.
מקצוע 'סִפרוּת' היה מרתק, בזכותה, אך טיפוס ריאלי שכמותי לא הצליח בו במיוחד. לעומתו, מקצוע 'לשון', שגם אותו היא לימדה, התלבש על יכולותיי בדיוק כמו המשקפיים.
הבוחַן בלשון, מאותו השיעור המדובר, כָּלל זיהוי שוַואים: שווא נע, שווא נח וּשווא מרחף. מבלי להיכנס יתר על המידה לִכְללי וּפִרטי הדקדוק, אציין כי הפנמתי היטב את 'עֻזִ"י 3': עבר־זכר־יחיד בגוף שלישי.
אף לא אחד, כולל אני עצמי, לא הוציא מאה בְּבוחן זה. שניים, ואני אחד מהם, הוצאנו תשעים־וחמש.
אבל לא ייתכן שטעיתי. הרי עקבתי בדקדקנות מתמטית, עוד מקצוע אהוּב שציונַיי בו מעולם לא ירדו משמונים־ותשע, אחַר הכללים. מסתבר שגם אני וגם התלמיד הנוסף שהוציא תשעים־וחמש, שגִינו באותו השוַוא. על אותו האחד של המילה 'נוצְרים' כתבנו שנינו "שווא נח". ברור היה לי שהמילה 'נוצרים' היא רבים של 'נוצְרי'. כיוון שהשווא במקור, וּצְלילו נשאר כשהיה – הרי שהשווא נח.
שני תלמידים בלבד ענו נכונה על מילה זו. האחד הוציא חמישים וחמש, והאחר – שישים.
המורה שרה טענה אחרת. צורת היחיד של 'נוצְרים' היא 'נוצֵר'. כששאלתי על־אודות המילה 'נוצרי' , תשובתה הייתה: " 'נוצרי' ?? אין מילה כזו בעברית ! "
עד היום, שלושים שנה אחרי, נוצֵר אני בליבי את אותו שיעור לשון.
מאז אותו השיעור ברור לי, כי כל מי שכותב או אומר 'נוצרי' – טועה.
שיעור לשון – שיעור לַחיים.
תגובות (0)