מתקשים? כיצד לכתוב סצנה רומנטית:

(מהמדריך שלי, החלטתי לפרסם חלקים גם פה :), מוזמנים לבקש בקשות לגבי דברים שאתם מתקשים בהם!)

הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שכותבים סצנה רומנטית הוא להיכנס לאווירה הרומנטית. איך עושים את זה? אני ממליצה לשמוע איזשהו שיר רומנטי שייתן השראה לסצנה, בלופ. לא חובה, אבל מומלץ אם קשה לכם להיכנס לאווירה.
הדבר השני הוא לדעת מה הדמויות מרגישות באותה סצנה- התרגשות, פחד, אופוריה, תאווה, אומץ, דאגה, קנאה, תשוקה וכו'.
הדבר השלישי וכנראה החשוב מכל בשביל הסצנה היא התיאורים שלה. סצנה רומנטית טובה תהיה מפורטת מאוד, כדי להעצים את מה שמתרחש בסצנה. אתם אפילו מוזמנים להיות קיטשים עד כמה שאפשר, הרי מה זה רומנטיקה בלי קיטש?
בתיאורים תוכלו לתאר למשל: זיכרונות שלהם ביחד (איך הם נפגשו, הפעם הראשונה שהם התנשקו, רגעי קנאה, סוד משותף, רגעים רומנטיים קודמים), השינויים שעוברים בגוף שלהם (חום הגוף עולה, קצב הלב מתעצם, הפנים מסמיקות), מחשבות של כל אחד מהם (היסוסים, חששות, תשוקה, איפוק) ועוד. סצנות רומנטיות יכולות גם לכלול הקרבה של אחד מבני הזוג (ואז הסצנה תהיה גם מרגשת ועצובה) או כמה רגעים אחרי ההקרבה, כשמי שהקריב את עצמו שורד.

תיאורים שאפשר להשתמש בהם לתיאור סצנה רומנטית למשל (כתוב בגוף ראשון):
הרגשתי איך חום הגוף שלי עולה, ידיי רעדו, חיוך לא רצוני עלה על פניי, הרגשתי איך פעימות ליבי מתגברות, הלב שלי החסיר פעימה, היססתי לעשות כפי שרציתי, מחשבות חוזרות לא נתנו לי מנוח, הוא חיבק אותי בחוזקה, הרגשתי איך זרועותיו לופתות את גופי

שלב 1: נשיקה
נשיקה היא חלק כמעט הכרחי בסצנות רומנטיות, אבל כמובן, לא קבועה. אפשר לכתוב סצנה רומנטית בלי נשיקה, אבל תודו שזה הכי מרגש כשהם מתנשקים, ובטח בפעם הראשונה, לא?
במידה וזו נשיקה ראשונה, אז סביר להניח שיהיה דיאלוג ארוך לפני, או כמו שכתבתי למעלה, אפילו הקרבה. לא פעם ולא פעמיים זוג מתנשק בפעם הראשונה אחרי שאחד מהם מקריב את עצמו בשביל השני. כשאתם מתארים את רגע הנשיקה, הדבר היחיד שאסור לכם לכתוב זה "הם התנשקו". זה מהיר וזה לא מרגש כמו שסצנה כזאת צריכה להיות. תתארו מה קורה לפני, ותתארו איך הנשיקה קורה ומורגשת.
גם, יש שתי סוגים של נשיקה- נשיקה הדרגתית (איטית שיוצרת מתח) ונשיקה פתאומית (נשיקה שמפתיעה את הקוראים ואת אחד מבני הזוג). תבחרו מה אתם מעדיפים.

תיאורים שאפשר להשתמש בהם לתיאור הנשיקה (כתוב בגוף ראשון):
הרגשתי את שפתיו נוגעות בשלי, הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי, הוא נישק אותי קלות, שפתיו היו רכות ונעימות, אחזתי בפניו והצמדתי את שפתיו לשלי

שלב שני: סקס
הא, זה שלב מכשיל, כי אני לא כותבת על סקס. אז או שתקראו "חמישים גוונים של אפור" או שתבררו אצל מישהו אחר. רקק כדי להבהיר את הנקודה, כן?

בונוס: הנה חלק מסצנה רומנטית מאחד הסיפורים שלי: (זו הסצנה הרומנטית הכי טובה שכתבתי, מבחינת התיאורים, לכן החלטתי לפרסם אותה):

"אני-" הוא ניסה לומר אך עדיין היה מותש מהריצה. "אני לא רוצה שתעזבי."
אנה חייכה בהבנה. "אני גם לא ממש רוצה לעזוב, אבל אני מעדיפה את זה." השיבה. "אתה יודע איך זה, אני לא רוצה לשקוע לנושא הזה יותר מדי, אני רוצה לחיות חיים נורמאליים."
"אבל מה שווים חיים נורמאליים בלי חברים שלך?" הוא שאל, עדיין מתנשף.
"אני מעדיפה את זה ככה." ענתה. "אבל אני מעריכה את זה שהגעת עד לפה בשביל להגיד לי את זה, זה ממש ראוי להערצה."
"הו, אני לא באתי עד לכאן בשביל להגיד את זה." אמר.
אנה התבלבלה. "אז למה באת?"
שיי נשם נשימה עמוקה. החזה שלו עדיין כאב מהריצה. הוא הזדקף והשאיר את אנה מחכה. היא התחילה לדאוג כאשר הוא המשיך לשמור על שתיקתו. היא הסתכלה אל תוך עיניו החומות שלא הצליחו להסביר לה מה כוונתו כשהגיע. היא חששה שאולי הוא סתם משחק בה, כדי שתתעכב מעט לפני שתיסע, או שבזמן הזה תחשוב שוב על ההחלטה שלה. אנה נזכרה מיד שזה לא מתאים לשיי בכלל, אז היא מחקה את התיאוריה הזאת ממחשבותיה. היא באה לשאול אותו בפעם השנייה, אך נעצרה על ידי שפתיו הרכות שנגעו בשלה. היא בכנות לא חשבה שלשם השיחה הזאת תזרום. האינסטינקט הראשוני שלה היה להרחיק אותו ממנה, אבל היא לא רצתה. הרצון האמיתי שהיה לה באותו רגע לא היה לחזור הביתה, אלא שהרגע הזה יימשך לכמה זמן שרק תרצה.
שניהם עמדו שם, ברחוב החשוך, כאילו קפואים בנשיקה שלהם.