מתקשים? כיצד ליצור מתח בעלילה:

מתח זה הדבר הכי חשוב בסיפור. בלי מתח הקוראים לא יירצו להמשיך לקרוא.
מתח יכול לנבוע מכמה דברים- סקרנות של מה שיקרה בהמשך, פערי מידע שהקוראים רוצים לדעת, והתקדמות בקשרים של OTP (שזה הדבר הכי הכי חשוב! נ.ב- OTP משמע הזיווג המועדף עלייך בסיפור, גם אם הם לא באמת זוג)
בשביל ליצור מתח טוב בעלילה כדאי לחשוב על דברים שהקוראים לא יידעו ושהדמויות ידברו עליהם או שינסו לברר אותם (בתור רמזים מטרימים שמרמזים מה יקרה בהמשך או בתור משהו שהדמויות יודעות שקרה והקוראים לא).
אין באמת חוקיות ברורה ליצירת מתח בעלילה, אבל הכי כדאי זה להיות מקוריים עד כמה שאפשר. אי אפשר לכתוב על מישהו שחשבו שהוא מת ובסוף לא, למשל, כי זה קורה יותר מדי וזה כבר צפוי. מתח טוב מתבסס על מקרים לא צפויים שלא חשבת שיקרו, ובכך, גם הקוראים לא יחשבו, וזה יגרום להם להסתקרן עוד יותר מה הולך לקרות. תהיו בלתי צפויים- זה הדבר הכי חשוב.
מבחינת תיאור של סצנה מותחת, כדאי לכתוב כמה שיותר ולמשוך את הסצנה כדי לגרום לקוראים "לכסוס ציפורניים", ואפשר אפילו לחתוך את הסצנה באמצע, כדי לגרום לעוד מתח ולרצון של הקורא להרוג אתכם כי אתם עושים לו בכוונה. תוכלו לכתוב את המחשבות של הדמות ואת התהיות שלה במהלך מה שקורה. מוח האדם פועל יותר מהר ממה שגוף האדם מבצע ולכן אפשרי שהוא יחשוב הרבה דברים בזמן קצר. אפשר לכתוב על זיכרונות קודמים של הדמות, על היסוסים ותהיות שלה באותו רגע, אפילו סיטואציות אפשריות שהיא מריצה בראש שלה (דבר כזה גם יגרום לקורא לחשוב מה מבין כל הדברים האלה יכול לקרות).
מלבד מחשבות, אפשר גם למלא את הסצנה בפעולות. אני זוכרת שלמדתי בשיעור תנ"ך על הקטע שאברהם מקבל את המלאכים בתור אורחיו בבית ומכין להם סעודה, ושם, המורה הסבירה לנו שהסיבה שהקטע כתוב עם הרבה פעולות אחת אחרי השנייה מסמל את המהירות של הסצנה, איך הוא פועל מהר מאוד. לכן, כמו שבסצנות מהירות אין פירוט מפורט מדי של פעולות, ככה בסצנות שדורשות מתח כדאי להתעמק במחשבות ופעולות של הדמות כמה שיותר, כדי לא לסיים עם הקטע המותח מהר, וכדי למשוך אותו.
ישנן סצנות בהן מישהו רוצה לספר למישהו אחר איזשהו סוד או פיסת מידע לא ידועה. גם אז נוצר מתח, ואפשר לשלב אותו בדיאלוג. למשל, אם הדבר המדובר הוא סוד, סביר להניח שהמספר לא ירצה לספר אותו, וינסה לשנות את כיווני השיחה הרבה פעמים או יגמגם, וזה גם יוצר מתח.
פערי מידע, אירוניה דרמטית וטוויסט בעלילה הם שני האלמנטים הספרותיים שגורמים להכי הרבה מתח בעלילה, ואישית, אני מאוד אוהבת להשתמש בהם.
פערי מידע- כאשר מספר יודע כל, אחת מהדמויות או חלק מהדמויות יודעות משהו שהקוראים לא יודעים, וגורמות לקוראים לרצות לדבר במה מדובר.
אירוניה דרמטית- בדיוק ההפך מפערי המידע. משהו שהקוראים כן יודעים, ושרוב הדמויות לא יודעות. מקרים כאלה גורמים לקוראים לרצות להמשיך לקרוא כדי לדעת כיצד הדמויות יגיבו כשיגלו ואיך זה יקרה.
טוויסט בעלילה- נכון קרה לכם פעם שקראתם משהו או צפיתם במשהו והתקבעתם על ציפייה למשהו מסוים וקיבלתם בום כשקרה הדבר הכי לא צפוי שחשבתם שיקרה? זה טוויסט בעלילה. (למשל, בסרט "מועדון קרב", מתברר שאחת הדמויות הראשיות שמגולם על ידי בראד פיט הוא ישות שמדמיין של הדמות הראשית, ושהוא לא באמת קיים. בדרך כלל בטוויסטים בעלילה וגם בפערי מידע, יפוזרו רמזים מטרימים- רמזים שבקריאה נוספת הקורא מבין שהם רמזו על מה שיקרה בהמשך, רמזים של טרום עלילה שעומדת בפתח.)

אז זהו זה בקשר ליצירת מתח בעלילה. אני מקווה מאוד שעזרתי למי שהתקשה ;) מוזמנים לבקש בקשות נוספות!