מתקשים? כיצד להוסיף הומור לסיפור:

הומור הוא חלק חשוב בכל סיפור. לא משנה איזה סוג סיפור זה- דרמה, מד"ב ואפילו טרגדיה. כמו בחיים, בכל דבר יש הומור. הומור, בין היתר, הוא דרך להתמודד עם משברים של המציאות. סיפור ללא הומור, הוא סיפור לא ריאליסטי. חוץ מזה שהומור הוא דרך להפוך את הסיפור ליותר קליל ולתת לו אתנחתא (הפסקה) קומית. סיפור שמלא רק ברגעים דרמטיים ועצובים הוא לא כיפי לקריאה. הוא אולי מותח ומרגש, אבל לא כיפי. בעיני, הפן הכיפי הוא הדבר הכי חשוב בסיפור.

בהומור, כמו בהומור, יש בדיחות ירודות ויש בדיחות שנונות. האפשרות לזהות ביניהם היא הקו הדק בין הצלחה וכישלון.
אז קודם כל, בואו נדע מה זה הומור ירוד- הומור לא מצחיק- הומור כמו שיש ב"מועדון החנונים" או ב"פליבג פרצופקוף". שני סוגי הומור לא הולכים- הומור לא הגיוני שלא מתבסס על המציאות ולא קשור לסיטואציה בה הוא נאמר (נגיד, כשמישהו אומר בדיחה שלא קשורה בכלל למצב שבו הוא נמצא, או שהבדיחה אמורה להיות מצחיקה, אבל היא לא, כי העובדות שיש בה לא נכונות ולכן ההומור הזה גם לא מודע לעצמו, וזה מה שעצוב.) ו/או הומור שירותים (הומור מגעיל שקשור בדברים שקורים בשירותים, בין היתר, לא קשה להבין. הומור כזה יכול להצחיק ילדים בכיתה א', אבל אם אתם רוצים הומור טוב, סוג כזה לא יפעל כמו שצריך.)

אחרי שהבהרנו מה לא כדאי לשלב בהומור, נגיע למה כן לשלב בהומור, או- סוגי הומור. וכן, יש סוגים, וכל סוג מתאים לסוגי סיטואציות שונות.

ערך מויקיפידה, כדי שנדע יותר: "הומור מוגדר מילונית כיכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראיה רחבה ויחס של אהדה סלחנית. (על פי דוקטור חיה אוסטרובר) ההומור תלוי בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ועוד, לכן אנשים שונים, במצבים שונים, ימצאו סיטואציות שונות כהומוריסטיות- מצחיקות."

ועכשיו, סוגי הומור:

1. סלפסטיק- הומור פיזי- הומור מהסוג הזה מתאפיין במעשים של הדמויות. המקרה הכי מוכר הוא מישהו שמחליק על קליפת בננה. אין הרבה צורך להסביר, וכדי לכתוב הומור כזה צריך לתאר כמו שצריך, ובמפתיע. למשל, כותבים מה הדמות עושה, ואז בלי ליידע את הקורא, לחתוך ישר ל"נפילה", בתיאור קצר וקולע. ההפתעה שנוצרת אצל הקורא תגרום לו לצחוק. כמובן, שהומור סלפסטיק פועל הרבה יותר טוב בטלויזיה ובקולנוע.

2. אירוניה וסרקזם- אירוניה וסרקזם זה ההומור הכי נפוץ בתרבות המודרנית. סרקזם, בעברית ציניות, היא מצב בו דמות מגיבה למצב כאילו ברצינות, אך מדברת בלשון סגי נהור- מתכוונת להיפך המוחלט ממה שאמרה. אירוניה, היא כמו סרקזם, רק במעשים- קורים דברים שהם למעשה קוטלים את הרצון של הדמות, וכך נוצר מצב אירוני (Isn't that ironic? Don't you think? מהשיר, שמציג באופן מושלם כמעט את המושג אירוניה). בכך שאירוניה וסרקזם יצאו בצורה טובה, הם חייבים לבוא בזמן מתאים ובצורה הגיונית. קשה להסביר את זה, כי אין ממש דרך, פשוט צריך לדעת מה המקום המתאים לסוג ההומור הזה. לא צריך לשלב סרקזם בכל מקום, ולא צריך לשלב אותו בסצנות שהמטרה העיקרית שלהן היא דרמטית, אלא אם כן אחת הדמויות מתאפיינת באופי שטותי שמכריח אותה להיות הומוריסטית בכל מצב, סביר להניח כדי לצאת מהמצב הלא נעים והדרמטי הזה.

3. פרודיה וסאטירה- או בעצם, צחוק מדברים קיימים. פרודיה יכולה לצחוק על כל דבר שהוא רציני (פוליטיקה, סדרה או סרט בז'אנר רציני, אנשים מוכרים וכו'), סאטירה צוחקת על דברים קיימים ויחס עם זאת מעבירה מסר וביקורת. סוג הומור כזה הוא פחות נפוץ בסיפורים שקראתי, אבל אין סיבה למה לא לשלב סוג כזה.

4. שיבושי מילים ומשחקי מילים- זה סוג הומור שמתמקד במילים- שיבושי מילים ומשחקי מילים. סוג ההומור הזה דורש קצת יותר ידע ומחשבה. אין לי ממש דוגמאות לתת, כי זה תלוי מאוד בדיאלוג שבסצנה. לי פחות יוצא לכתוב סוג כזה של הומור, ולכן אני פחות מבינה בו, אבל ממה שאני כן יודעת, זה שזה בדרך כלל מגיע תוך כדי הכתיבה, הברקה של הרגע.

5. "פליק-פלאק"- ככה אני קוראת למצב כזה שבו דמות אומרת משהו ואחד, ורגע אחרי קורה משהו הפוך לגמרי. זה קטע שמתמקד יותר בסיטואציה אחת, שבה הדמות אומרת, לרוב, שהיא לא הולכת לעשות משהו, ואז מיד אחרי זה רואים שהיא עושה את זה. לא משהו מסובך, שכדאי לא לכתוב יותר מדי, אחרת זה כבר צפוי יותר מדי. אה, כן, וסוג ההומור הזה הוא בדרך כלל הצפוי ביותר.

6. הפתעה- כל הומור הוא מפתיע, השאלה היא איך. כל הומור מבוסס על הפתעה, בין אם משהו מפתיע קורה ובין אם מישהו אומר משהו מפתיע שלא מתאים לו, ובכך הוא גם מצחיק את הקוראים. זה חלק מסכם, בעצם, כי אין הומור בלי הפתעה. בתכל'ס, כתיבת הומור היא משהו שאי אפשר להסביר. צריך להיות שנון וציני, בעיקר, בשביל לכתוב הומור טוב. אני ממליצה לצפות בקומדיות- "המפץ הגדול", "וויל וגרייס", "איך פגשתי את אמא", "חברים", "סיינפלד", "הפיג'מות", וכו'.

לסיכום: אני ממליצה לכם לצפות, בנוסף, בפרק "הומור" של "הפיג'מות", שמסביר איך לכתוב הומור. אני כותבת את זה אחרי המדריך, כי לא רציתי שתפספסו אותו ואת ההשקעה שהשקעתי בו.
(http://www.dailymotion.com/video/x2fzgxg)

מקווה שעזרתי! מוזמנים לבקש עוד דברים שאוכל לכתוב במדריך, כי אין לי ממש רעיונות ואני רוצה להתמקד במה שהקוראים מתקשים בהם, כדי לדעת איך לעזור לכם.