לא לוותר!
פעם היה אדם שהלך ועשה טיול. הוא רצה להגיע לראש ההר. הוא התחיל ללכת וכבר בצעדיו הראשונים- הוא נפל. הוא אמר לעצמו, שאולי כדאי לו לוותר, שאין לו כוח, למה הוא צריך את זה, אבל הוא החליט לקום ולהמשיך. קצת לפני אמצע הדרך הוא נפל שוב ושהוא עוד על האדמה הוא חשב: אולי אני אחזור, זה יהיה יותר קצר מאשר לעלות. הוא החליט לא לוותר והמשיך. לפני סוף ההר הוא נפל שוב וחשב שדי, אין לו כוח לזה יותר וכדאי לו לחזור, אך ליבו אמר לו שאסור לוותר והוא הגיע לראש ההר וצעק לכל העולם: "היי עולם, אתם יודעים מה למדתי? שאם נופלים מה עושים? קמים. בחיים לא לוותר" ואז הוא שמע את כל העולם מוחא לו כפיים.
זה מה שאני רוצה להגיד לך. לא לוותר. כתיבה היא דבר ראשון בשביל פורקן עצמי, את פורקת מה שיש לך בלב, ורק אחר כך יש את הצפיות, התגובות וכל שאר הקוראים. אין שום דבר רע בלכתוב, זה משחרר, קודם תכתבי לעצמך ואז לאחרים.
ושאמרת שאת מפרה את כל חוקי הספרות? למי אכפת?! תצרי עקרונות ספרות משלך! מה זה משנה? תכתבי מה שבא לך, תעופי על כנפי הדימיון, והכי חשוב: לעולם, אבל לעולם, לא לוותר!!!
רציתי לשאול אתכם. זה משהו שפרסמתי אצל עוד אחת שרצתה לפרוש מהכתיבה. האם כדאי לוותר לעצמך? תפסיקו להעלות פוסטים עצובים כאלה ופשוט תכתבו!
תגובות (12)
זה יפה. באמת שכן. זה עשה לי הרגשה טובה בלב.
תודה שאתה מפרסם את הדברים האלה. אני באמת רוצה שתבין כמה זה נחמד מצדך לעשות את זה.
אני שמח שהדברים שאני כותב משמחים אותך. תגובות כאלו מחממות לי את הלב. בסיפורים חשוב גם ללמוד משהו, ואני מאמין שאף פעם אסור לוותר. תודה שאת עוקבת אחריי ומעודדת אותי.
*סטולקרית* א-אני לא עוקבת אחריך… *בוהה בך ישן בסתר*
ד"א, שמתי לב שהתגובות שלי חוזרות על עצמן כל הזמן. תסלח לי אם זה המצב.
מצטער שהתגובות שלי דומות…
וואו.. פשוטפשוט וואו.
אתה כותב מדהים, כל סיפור שאתה מעלה אני מקבלת צמרמורת.
תודה רבה לך. אני מקווה שתמשיכי לקרוא את מה שאני כותב.
כתיבה נובעת מרגש עצב זה רגש וזה מביא לכתיבה יותר יפה מבחינתי.
תודה :)
לדעת ההורים שלי אני מוותרת יותר מדי אבל לא יודעים מה עובר עלי!
תמיד תזכרי, משפט לחיים: מה קורה כשנופלים? קמים וממשיכים ללכת!
עוד דבר, לא משנה מה ההורים חושבים עלייך, את צריכה לדעת שאת לא מוותרת, בשום מצב!
בסדר, חשבת פעם להיות פילוסוף?
חחח. לא אבל אני אשקול את זה חחחח