יומני היקר פרק ט"ז ו א ח ר ו ן ♥♥♥♥♥

אחיותי המתוקות חוגגות שנה להולדתן.

ההורים שלי עשו מסיבה מפוארת באחד האולמות במרכז כדי לחגוג את האירוע המרגש הבנות בנות 1 שנה – עד 121 לו יהי.

אופק ושי התפתחו בצורה בלתי רגילה הן החלו ללכת בגיל 9 חדשים וכבר ידעו לומר את כל מה שהן רוצות .

האשר בזמן החגיגה היה עילאי ההורים סבתא ואני היינו מאושרים כי חלפה שנה והכל תודה לאל נפלא.

אופק ושי החברות שלי הגיעו גם הן לחגיגה ושמחו יחד איתנו.

אמן סרגה המון דברים לאחיות שלי והיא התיידדה עם אמא שלי עד כדי כך שאמא לקחה אותה לעבוד במשרד שלה ומאחר ולא היה לה שום ניסיון היא שלחה אותה לקורס מחשבים כמובן על חשבונה של אמא וכך התברגה גם יוכי בעבודת המשרד, בהליכה לבתי משפט והעזרה ממנה הייתה גדולה והמשכורת שלה הלכה ותפחה.

אופק החברה שלי לא היה יום שבו לא הודתה לאמי כי הביאה חיים חדשים לאמה, האור בעיניה חזר והן נצצו כמו בימים הטובים טרם הגירושין וכן ההופעה שלה טופחה והיא קנתה לעצמה בגדים נאים כי למעשה היא מייצגת את המשרד המפואר של אמי.

החופש הגדול הגיע והפעם דווקא כן רציתי שההורים ירשמו אותי לקייטנה, יחד עם אופק.

אמא מימנה את עלות הקייטנה גם עבורי וגם עבור אופק. יוכי שמחה כל כך אך אמרה נילי בבקשה תורידי לי מהמשכורת את עלות הקייטנה אך אחוש טוב יותר עם עצמי.

יום יום היינו ממתינות להסעה אשר יצאה מבית הספר לכיוון כפר המכבייה. הקייטנה הייתה עד השעה 15.00 וכל יום מחדש היינו מצטערות כי עלינו להיפרד מהמקום המקסים הזה, מכל הפעילויות שהשתתפנו בהן וכמובן קיבלנו כל בקר שוקו ולחמנייה וארוחת צהרים מלאה, כך שהיינו שבות הבית שבעות וטובות לב.

מרב שנהנינו במחזור הראשון שארך 3 שבועות הסכימו יוכי ואמא לרשום אותו גם למחזור השני.

האחיות שלי המתוקות שאהבתי אותן יותר מאשר את עצמי גדלו והתפתחו נפלא וכפי שאני תמיד אומרת הזמן לא קופא על שמריו כל דקה שחולפת לעולם אינה חוזרת אז גם במשפחה שלנו וכמובן אצל כולם הזמן חולף בצ'ק צ'אק.

החופש הגדול חלף הלימודים התחדשו והיומן שלי רק שמע עוד ועוד סיפורים וסודות אשר גיליתי רק לו רק לחבר הכי אינטימי שלי וזה כמובן היומן שלי.

קוראי המתוקים כאן אני מעדיפה לסיים סיפור זה יומני היקר בתקווה שערבה לכם הקריאה בו ואולי ואולי אזכה גם לתגובה אחת או שתיים אולי אולי?????????

ס ו ף !!!!!