חלום ילדות..
היא ישבה על הספה, מחכה שאמא תחזור מהיום הראשון שלה בעבודה החדשה, מורה בבית ספר.
לא סתם בית ספר, אחד מבתי הספר הטובים בארץ, בית ספר 'הריאלי' בחיפה.
עד עכשיו אמא שלה הייתה סייעת, ועכשיו היא כבר מחנכת כיתה!
אמא חזרה ונשקה לביתה על הראש.
"איך היה?" הילדה שאלה.
"נחמד מאוד" האמא ענתה בחיוך.
"אני יכולה לבוא איתך לשם מתישהו לראות?"
"בטח" האמא ענתה בחיוך וניגשה להכין אוכל לארוחת הצהריים.
היא הייתה רק בכיתה ג', בדיוק הכיתה שאימה חינכה, רק שהילדה למדה ביישוב הקטן שלהם, לא איפה שאימה עובדת.
אחרי תקופה לא ארוכה האמא לקחה את ביתה איתה לבית הספר שבו לימדה.
הילדה התרשמה, היא אהבה כלכך את בית הספר.
מאותו יום כל החלומות בלילה והחלומות בהקיץ היו על בית הספר הזה.
זה נורמאלי שילדה בכיתה ג', עוד לא בת 9 תחלום על בית ספר? טוב, אולי בגיל הזה כן.
עברה שנה, עברו שנתיים והנה עברה השלישית, הילדה כבר בכיתה ו' ועדיין היא חולמת ללמוד שם, בבית הספר 'הריאלי העברי בחיפה'.
זה כבר לא חלום רגיל כמו שילדים אחרים חולמים, זה נהייתה משאלה, ללמוד שם, זה כל מה שהיא רצתה.
זה נורמאלי ששנה אחר שנה אחר שנה הילדה מקווה ללמוד בבית ספר ? טוב, אולי בגיל הזה כן.
עכשיו כיתה ז', היא כבר בחטיבה הצנומה שביישוב, עם כל החברים, למרות שהיא הייתה מוכנה לוותר על הכל לטובת בית הספר 'הריאלי' שהופיע בכל חלומותיה.
היא לא סיפרה לאף אחד.
בזמן שכולם חלמו במשך כל חייהם להיות רופאים או זמרים או שחקנים או מפורסם כזה או אחר, היא רק חלמה להיות בוגרת בית הספר 'הריאלי העברי בחיפה'.
הנה עברה שנה ומיד אחריה עוד קצת פחות משנה, הילדה כבר בסוף כיתה ח'.
מי ידע שהשנה החלום התגשם?!
הילדה חשפה בפניי משפחתה את חלומה, בהתחלה פרץ של צחוק. הילדה נפגעה.
שבוע אחר כך, הם כבר פחות צחקו אך זלזלו במזלה.
שבועיים קשים עברו עלייה, שבועיים של בכי רב, שבועיים של שיברון לב, שבועיים נוראיים!
שבוע אחר כך, הם אמרו "למה לא? היא תראה שלא תתקבל ותניח לנו לנפשינו".
הילדה ידעה שזה פתאתי להעריץ ככה בית ספר, אז מה אם הוא הכי טוב בארץ, זה בית ספר, ילדים בגיל הזה לא אמורים לאהוב בית ספר.
היא הייתה שונה. שונה מהסוג המוזר, מהסוג הלא טוב. מקולקלת, אולי אפילו שבורה.
חודש אחרי היא הוזמנה לעשות מבחנים.
"אולי אני לא כזאת פתאתית?" חשבה לעצמה, "אני כן, וזה לא יעזור, אני חולמת ללמוד בבית ספר, אני כזאת גרועה" אמרה לעצמה בלב, עוצרת את הדמעות.
שבוע אחריי היא ניגשה לריאיון אישי, שבוע וחצי אחריי היא נסעה לדודים, לחגוג את החופש הגדול.
הפלאפון צלצל, זו הייתה אימה.
"הלו?" היא ענתה בפשטות.
"זוכרת שאמרנו לך לא להתאכזב אם לא תתקבלי?" אימה אמרה בקול עצוב.
דמעות יצאו מעיניי הילדה שכבר נהפכה לנערה.
"כן.." מלמלה כמעט בלי קול.
"אז תשכחי מזה! את בפנים" האמא צהלה.
הילדה התמימה שהייתה פעם בכיתה ג' פרצה ממנה.
היא קפצה והשתוללה, צחקה, בכתה, הכל תוצאות של אושר! הנה, חלומה התגשם.
היא ידעה שלא לכולם מתגשמים חלומות, אבל לה הוא התגשם.
היא הולכת ללמוד בבית הספר 'הריאלי העברי בחיפה', כמו שתמיד חלמה!
חלום הילדות שלה התגשם סוף סוף!
תגובות (5)
ואוווו מדהיםםם כתיבה מדהימהה !!
אני שמחה שהחלום שלך התגשםםםם ❤❤❤
זה ממש לא פתטי יש לי הרבה חלומות למשל פעם רציתי לחזור לגן שהייתי בו בגיל שנתיים שלוש ותמיד (שזה אומר עד גן חובה) רציתי ללכת לבית ספר שהאחים שלי למדו בו אז ועכשיו אני לומדת בו זה בית ספר פתוח שזה אומר שלא חייבים להיכנס לשיעורים והמורים ממש נחמדים והוא מגן חובה עד כיתה ט אבל כנראה שעושים תיכון!! והכתיבה שלך מדהימה!!!!!!!!!!!! אני מתה על הסיפורים שלך!!!!!!!!!
את כותבת מדהים !
אני ישמח אם תקראי את הסיפור שלי ♥
את כותבת מדהים !
אני ישמח אם תקראי את הסיפור שלי ♥
וואוו! מדהים!