חיובו של אב בבדיקת רקמות

לאחרונה, נענה בית המשפט בצעד חריג לבקשתו של אדם לחייב את מי שנחזה להיות אביו בביצוע בדיקת רקמות שתשים סוף לחוסר הוודאות בחייו של הבן. טל איטקין, מומחית בדיני משפחה, מעמד אישי וירושה, סוקרת את פסק הדין ומשמעויותיו.

מתי ניתן לחייב אדם בבדיקת רקמות

חוק המידע הגנטי הינו החוק המסדיר מבחינה נורמטיבית את סוגיית בדיקת הרקמות בישראל. בשנת 2008 תוקן החוק, באופן האוסר כמעט לחלוטין ביצוע בדיקה גנטית במצב בו האם התעברה בעודה נשואה. הרציונאל שעמד בבסיס התיקון הינו החשש להכרזה על ממזרות מבחינה הלכתית ככל שיוכח כי האם התעברה מגבר אחר שאינו בעלה. חלקו השני של התיקון, קבע מן העבר השני כי לבית המשפט סמכות להורות על חיוב הגבר הנחזה להיות האב בביצוע בדיקת רקמות, במצב בו האם התעברה כאשר לא הייתה נשואה לגבר אחר. תיקון זה, שינה את המצב ששרר עובר לו, לפיו בית המשפט מוסמך היה להורות על ביצוע בדיקת רקמות רק במקרים בהם ניתנה הסכמת הגבר לכך, תוך שסירוב הגבר לעבור בדיקת רקמות באותה עת הקים חזקה לפיה הוא האב (שכן אלמלא לא היה מסרב לבצע את הבדיקה).

על פסק הדין שניתן לאחרונה

התובע, בן לאמא דנית אשר חי כל חייו בדנמרק (להלן: "הבן"), הגיש בקשה לחיות הנתבע בביצוע בדיקת רקמות. הבן הדגיש בבקשתו, כי מטרת התביעה הינה לקבל הכרה רשמית גרידא, שכן כעת בעודו נשוי לישראלית לשאלת זהותו חשיבות רבה בקביעת מעמדו בישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה והורה על קיום בדיקת רקמות בין הבן לנתבע, תוך שהוא מציין כי זכותו של הבן לדעת מיהו אביו גוברת על זכות האב הנחזה לפרטיות. בהמשך, ערער הנתבע לבית המשפט המחוזי כנגד חיובו בביצוע הבדיקה ואף ציין כי ביצוע הבדיקה מיותר שכן בכוונתו להכיר בתובע כבנו ממילא. הבן התנגד לביטול הבדיקה מן הנימוק שלאחר 30 שנים הגיעה העת לממש את זכותו לדעת מיהו אביו, והדגיש את החשיבות שבביצוע הבדיקה ביחס למעמדו כאזרח ישראלי. היועץ המשפטי לממשלה אימץ בחוות דעתו את עמדת הבן, והמליץ על הותרת החיוב בביצוע הבדיקה על כנה נוכח ההשלכות שיש לבדיקה על גורמי השלטון במדינה.
השופטת שושנה שטמר שדנה בתיק, דחתה את ערעורו של האב והצביעה אף היא על זכותו של הבן לדעת מיהו אביו, בייחוד נוכח אי הוודאות בה חי לאורך חייו.
ניתן לסכם ולומר כי בתי המשפט מיישמים את התיקון לחוק ומשתמשים בסמכות שהקנה להם התיקון לחוק המידע הגנטי, במקרים המצדיקים זאת, מבהירה עו"ד טל איטקין. עם זאת, חשוב לזכור כי אל מול זכותו של הילד לדעת מיהו אביו, עומדת גם זכותו של האב הנחזה לפרטיות, ומשכך במקרים בהם הנסיבות מלמדות על פגיעה קשה בזכות האב כתוצאה מביצוע הבדיקה, יתבצע האיזון בין הזכויות בצורה שונה מזו שבוצעה בפסק הדין נשוא מאמרנו זה.