חבר יתום שלי

שוב חריקת דלת נשמעת,
הלב עצר דום.
שוב אותם הקולות שבוקעים בלי קול.
'אל פחד' נלחש לפתע,
'אל תפחד ילדי אני איתך הרגע'
עיניים עצומות לרווחה,מי ישכיל לראות?
האין זה בולט לעין? האם צריך לדבר ולבכות?
ענן לוקח הרחק,אל סוף יותר מרתק.
שמחה מבודדת,שטופת דמע דוממת.
הוא צועק!
אני שומעת! צועק בקולי קולות!
בלחש.
בפנים.
עם סם על הפנים.
הרס קרה,אבדה שנאבדה.
כמה יוכל להחזיק? לפרוץ חומות,שיפסיק כבר להעיק?
סודו נקבר,בלי שותף מהעבר.
והינה הוא מתחיל חיים חדשים,
שותל לו זרעים לחיים אחרים.
חיש מהרה הופך התינוק לגיבור
ואחר שואל אחר איך הוא בכלל יכול?
'זה כי אני גיבור!' הוא עונה
'שרדתי את הרע מכל,וכרגע מתמקד בלעבור יחדיו הכול'.