התחלה מחדש

עוד יום אחד לחיות, ככה כולם אומרים.
היום כבר ה-20 לדצמבר, עוד יום אחר לחיים.
אבל למרות כל מה שתמיד יאמרו לכם, יש עוד תקווה. המאיה לא החליטו שזה סוף העולם,
הם החליטו שזו התחלה חדשה.
אתמול, בערך בשתיים וחצי, עמדנו בכיתה עם עוד שישה ילדים.
"זה לא סוף העולם, זו התחלה מחדש!" צעקתי, זו האמת.
וקרן, שעמדה באמצע הכיתה, הסתובבה.
"אז כולנו נהיה דגי זהב!" היא צעקה, מחייכת.
היא התחילה לסתובב בין כולנו.
"את תהיי דג זהב בצבע ג'ינג'י." יהבא אמצה, מצביעה על הגר. הגר קיפצצה במקום. "תמיד רציתי להיות ג'ינג'ית!" היא אמרה, צוחקת.
"ואתה תהיה דג זהב ורוד." היא הצביעה על מקסים, "ואתה ירוק." היא המשיכה, מצביעה על עמית שלידו.
"ואני ברונזה! ואני ברונזה יפה כזה!" אמרתי, מנסה להמשיך לשמור על קור רוח, למרות שכבר הרגשתי איך אני עומדת להתקפע מצחוק. קרן הנהנה.
"את תהיי דג זהב בצבע ברונזה יפה שכזה." היא אמרה בקור רוח, למרות שראיתי את החיוך הילדותי שליה על פניה.

כשחושבים על זה,
אולי העולם יהיה טוב יותר.