העולם רק פורח

בשונה מהעבר הכל נראה צלול. הצבעים אפילו עזים יותר והאופק רחב בהרבה. כבר אין בעינייך סורגים מובנים. את מנסה יותר משאי פעם ניסית לחיות. גם אם זה אומר להדחיק ערכים. את יכולה כמעט להידרס וזה לא ישפיע עלייך…
יש לך את הכלים, יש לך את הרצון? איפה הזמנים שהיית יושבת על הכיסא ויודעת בדיוק מה את הולכת ליצור?
מרוב שאת מכירה את העולם
את כבר לא מכירה את עצמך.
את כבר לא מכירה אותי.
את כבר לא אני.
ואני ידעתי פעם מה המטרה, איך מתקדמים. כשהייתי עוצמת עיניים הייתי רואה הכל חוץ מכלום. עכשיו את מפחדת לדמיין, מה עוצר בעדך? הסורגים השתנו.
הסורגים שלך שקופים כעת. פחות ברורים. אבל זה רק בגלל שאת חושבת שאת בחוץ, בעולם.
כשלמעשה את הכי בפנים.
אני מקווה שתושיטי יד ולא תרימי אותן.
מקווה שתרוצי ולא תשקעי.
מקווה שיש לך עוד מקום לקוות בכלל.
אני מסתכלת על הדברים שמילאת בעבר, ומתחילה לשיר אותם. כואבת וצוחקת.
הכל מחכה לך, תשתמשי בהכל. רק תעשי משהו, כל דבר.

את קוראת את זה וצוחקת נכון?
אומרת לעצמך "רק תעשי משהו"- אפילו הדירבון שלך חיצוני אלייך. אליי.
אני. אני צריכה לקום ולעשות משהו, אני זאת שדומעת ללא סיבה, צוחקת ללא תחושה.
כל עוד את יכולה לדמיין את זה- את יכולה לעשות את זה.
כל עוד יש בך זיעה ודמעה- יש לך לב.
אבל אני הכי נוחה כשיפה לי.
פחות יפה כשנוח…
לצאת מהנוחות, לא לשבור את השגרה!- להוסיף שגרה חדשה.
תחיי את החיים, תנשמי את האוויר.
הרבה דברים יכעיסו אותך בדרך, תלמדי לעצור לפני החלטות. פחות להתלונן, יותר לכוון את הלב למקום הנכון- לא לאדם הלא נכון…

אנשים לא יבינו אותי, וזה בסדר. חברים תמיד ירצו יותר ותצטרכי לעצור ולהתבודד.
זה קשה לך, נכון? לחשוב על הפנים עד שסופסוף את בחוץ.
הרי כשהחיים יפים אף אחד לא מכריח אותך לחיות חיי משמעות.
הפסקת לפחד ובכל זאת יש את הקול הישן.
אולי את ממשיכה להקשיב לו כי זה מרגיע אותך?
הרי פחות מאיים קול ישן ומוכר מקול חדש ושונה.

צמחת, גדלת, לא שמת לב.
את עוד נשארת בצורתך הילדותית בתוך בגרות רוחנית.
יש לך עוד שנה, אבל הפעם תעשי יותר מלשרוד. הפעם את תחיי.
נגמרו הזמנים בהם הרגשת פספוס.
תחיי את מה שאת רוצה להיות. שום דבר לא עוצר בעדך. נכון. ההתקדמות היא איטית יותר, המשפטים הם ארוכים יותר, את משתוקקת לעבור ממשימה למשימה- אבל סבלנות!
אני רוצה שתרגישי מותשת, לא עייפה.
אני רוצה שתרגישי מורעבת, לא רעבה.
כי כנראה שאת צומחת רק מתוך הקושי.
העולם רק פורח ובתוכו את נובלת?!
תחייכי,
זה פרס. גם לך וגם לסובבים אותך.
יש בך חכמה שונה. יופי שיכול יותר מסתם לשרוד.
תחשבי על הצעדים.
קחי יומן, תסמני כל יום ותכליתו.
תסתכלי על המחר ותחיי את היום, לעזאזל.
לפני שתבעטי לפחות תאמיני בכוח שלך.
תאמיני בי, תאמיני בו, תאמיני בכל מה שיכול.

הגעת כבר לקתרזיס?