ארבעים מעלות מתחת ללשון

חח אהבתי, גם אם זה לא מושלם. (וערבית? חח, ולמען האמת אהבתי ממש את רציתי להוסיף)

אהבתי מאוד מאוד. אגב למגיב מעלי, המילה בערבית היא משרביה.

הכתיבה פה כל כך נעימה, חלקה וכיפית. תענוג לקרוא! סיפור ממש יפה.
בסוף הפסקה הראשונה יש קטע מחשבה שלא תחמת עם גרש, ואז כשהדמות אצל הספר שוב יש קטע מחשבה, אך שם כן תחמת עם גרש. תשמור על אחידות.

לא ממש הבנתי את הקשר בין הצמה להתקררות או ליציאה למחנה, בכל אופן הכתיבה נהדרת והסיפור נפלא

הסיפור מסופר היטב, זורם ומעניין.
אבל נראה לי קצת מגוחך שבכיתה ט' אמא עדיין מסרקת את ביתה.

אריאל- תודה רבה על שטרחת להגיב. זה ממש לא עניין של מה בכך. תגובתך מגלה רצינות ואכפתיות. אני שמח לקרוא שאהבת את מקור ההשראה.
כתבת 'לא מושלם'. אמת. אין בן אדם מושלם, וכתוצאה מכך אין יצירה מושלמת. אשמח לקבל פירוט אודות הנושאים שלדעתך יש לשפר/ לתקן/ להוסיף/ לגרוע/ וכו'.
אם תוכל גם להציע דרכי שיפור, יהיה זה נפלא.
ושוב תודה.

גורן- חן חן. תגובותיך תמיד חינניות, כמובן ששמחתי לקרוא. תודה.

לאסתםמישהי- שאפו ענק. הצלחת לעקוץ אותי במגרש הביתי שלי, תיקנתי. תודה רבה רבה.

מישהי מפעם- ההתקררות נבעה מאוורור ישיר של גב מזיע, אין קשר לצמה. אמה של המספרת ניצלה את הצינון על-מנת להיפטר מן הצמה שכה שנאה. האיום מצד האם היה גיזום הצמה תמורת היציאה למחנה, או אי יציאה למחנה תמורת השארת הצמה.
בתה של המספרת העדיפה לוותר על המחנה עקב הצינון. המספרת הכריחה את בתה לצאת למרות זאת. מעין תיקון לאיום שספגה בילדותה.
תודה רבה על תגובתך העניינית.

פנתר ורוד סגול- תלוי באורך השיער ובאיכותו. זה לא תמיד פשוט, או אפשרי, להסתרק בעצמך כשיש קשרים בשיער גלי עד מתולתל, כשהאורך עובר את קו הכתפיים, כשתכשירי השיער של שנות השישים לא איכותיים כמו ימינו. לפעמים זה פשוט זמן איכות של אם ובתה, כפי שהדבר מתבטא בסוף הסיפור.
עוד דבר: זו הפעם השניה שאני מנסה לכתוב בגוף ראשון נשי (הקודמת- 'ראש הנקרה'). כגבר וכרווק, אין לי שמץ אודות מה עובר עליכן באמת או על צורת החשיבה שלכן.
וכמובן תודה רבה.

כתבת שזו הפעם השנייה שכתבת בתור בת, אם כך – בהחלט הצלחת. הסיפור חביב בהחלט, אבל יש כמה נקודות שמצריכות שיפור. 1- מדוע האם שונאת את הצמה? העבודה על הצמה זוהי אינה סיבה מספקת לכך שאם תרצה להיפטר מצמת בתה, בייחוד אם האם יודעת שהצמה היא משוא גאוותה ותפארתה של הבת. האם יודעת שגזירת הצמה תפגע בבתה, מדוע היא כה מתעקשת? משתמע מכך שהאם רוצה לפגוע בבתה. (נתפסתי מאוד על הקטע הזה כי דבר דומה קרה לאמי, ובעקבות כך אמי לא רק שלא רוצה לגזור את שיערי, אלא היא גם תומכת בהארכתו, והוא מאוד ארוך ) 2- כשלמישהו יש חום של ארבעים ואחת מעלות צריך לקחת אותו לרופא או בית חולים. ואתה עוד כתבת שזה למעלה מארבעים ואחת, וזה כבר סכנה. שוב יש פה רשלנות מצד האם, על כך שהיא לא לוקחת את בתה לרופא, ושולחת את בתה למחנה סיירים- המקום האחרון אליו צריך לשלוח נערה עם ארבעים ואחת מעלות חום.3- שוב לגביי האם. האמא הזו ממש לא אימהית. היא באמת מנצלת את החולשה של בתה לטובתה?! אמנם אמא שלי הרבה פעמים מתנה לי – אם לא תסדרי את החדר לא תצאי לזה וזה, אם תציקי לאחייך לא תקבלי בחזרה את הפסנתר וכו' אבל היא מעולם לא ניסתה לנצל את המחלה שלי לטובתה. 4- כתבת שהבת הבכורה עומדת לעלות לכיתה ט' אבל מחנה סיירים מתקיים בחופש שבין ט' ל-י' ולכן היא צעירה מכדי לצאת לסיירים. 5- הדוברת מכריחה את בתה לצאת לסיירים למרות מחלתה, קצת חבל לי שהפכת את הדוברת לאם מסוג ההורים שמכריחים את ילדיהם להגשים את חלומותיהם שלהם בתור תיקון להחמצה שלהם, ולא חושבים על כך שלילדיהם יש חלומות משל עצמם. זהו. נהניתי מאוד לקרוא ונהניתי אף יותר לבקר את הסיפור שלך.

יפה,בקיצור