אני וחברתי הטובה
אני:היי אנה מה שלומך
אנה:הכל בסדר ומה שלומך??
אני:גם בסדר רוצה לדעת מה הסוד של בני:)
אנה:אממ לא צריך כי אני לא אוהבת כשאומרים סודות של אחרים הריי אנחנו יכולות את שלנו כי את חברתי הטובה אני לא יכולה לעזוב אותך
אני:נכון חחח זוכרת את הפעם ההיא שבני נהבל מהצילצול שבטלפון של המורה והוא התנדנד בכיסא ונפל
אנה:חחחח את המון דברים זוכרת אני לא ממש מאז שהייתי קטנה
אני:רוצה ללכת מחר לקניון
אנה:בסדר אם אני אוכל לבוא אלייך ואז לקניון
אני:אם לא אז אני ילך עם הבת דודה שלי מלינה
אנה:לא!!!!על תלכי איתה היא מעצבנת וחופרת והיא שונאת אותי
אני:והיא נחמדה עליי אני אוהבת אותה
אנה:חכי אני ילך איתך אבל את לא תיקחי אותה נכון
אני:כן אני אקח אותה
אנה:לא בבקשה אני מיתחננת בפנייך שלא תקחי אותה היא ישלוט בך ויגיד לך שאת תדחפי אותי כמו שקרה לפני כ2 שנים ונפצעתי.
אני:אוקיי
אנה:אהה ואם תקחי אותה אז אני לא יהיה חברה שלך
כעבור יום
אני:היי אנה אנחנו הולכות
אנה:אני חשבתי שאני הולכת אלייך
אני:כע אבל סתכלי מי באה איתי
אנה:זהו אני לא חברה טובה שלך תצטרכי למצוא ידידה חדשה הכי טובה
אני:אבל אנה:(
אנה:לכי הבייתה אני לא ידידה שלך יותר
אני:תודה רבה לך מלינה מאוד עוזרת לי >:(
מלינה:אבל אנה היא רעה כל כך אני שונאת אותה ואם את תחזרי אז אני עוד פעם יעשה את זה
אני:ביי הלכתי הבייתה
מלינה:ביי
אנה:אוף אני צריכה להתקשר אלייה נו טוב אני יתקשר
אני:אוף זו אנה נו טוב אני יענה הלו
אנה:אממ את יכולה לתת לי את השיעורי בית שהיה אתמול בבית ספר פשוט לא העתקתי אותם
אני:אהה קודם כל תסלחי לי ואז אני יתן
אנה: אוקיי ,123 ואני אוהבת שוקולד בננה אף פעם לא נשכח את הידידות שלנו
אני:יופי
סוף לסיפור.
תגובות (0)