תפוח אסור ~ פרק שלישי

שני בריונים נשאו אותי בזמן שהייתי מעולפת,
ידי היו קשורות. כדי למנוע ממני לעשות "שטויות" כפי שהשופטים מכנים,
שני הגברים היו מאוריאנוס לפי שני הפסים האדומים שהיו מרוחים על צד אחד של פניהם,
מצאתי את עצמי בכניסה לשבט אוריאנוס.
כנראה שהייתי מעולפת בזמן המכירה ומישהו הלשין על היכולות שלי.
נכנסנו לאוהל גדול שהיה מלא בנשים ורק נשים,
מגיל-5 עד גיל 30.
השכיבו אותי על מחצלת ושחרורו יד אחת,
את היד השנייה קשרו לעמוד שנראה שהיה מיועד לכך.
השעות חלפו והרגשתי את העייפות מציפה אותי .
נשכבתי ליד העמוד וניסיתי להתמקם כדי שאוכל לעצום עיניים לכמה שעות,
נאנחתי חרישית וכעבור 5 דקות של מחשבות,
צללתי אל שינה עמוקה, ריקה ממחשבות.

היום הראשון באוריאנוס עבר בשלום.
***

שקט מטריד העיר אותי באמצע הלילה,
הבנתי שהגיע הרגע לנסות לברוח כי הידיים שלי היו משוחררות.
קמתי מהמחצלת שאמורה להיות המיטה שלי והתחלתי ללכת בשקט אל פתח האוהל.
אך משהו הכביד על רגלי ,
גיליתי שאני קשורה בשרשרת ברזל לעץ שיוצא מתוך האוהל המשמש בסיס לאוהל,
מסתבר שהשרשרת עשתה רעש רב כי שנייה לאחר מכן,
נכנס נער גבוה וחסון לברר מה מקור הרעש,
הסתכלתי סביבי וגיליתי שאני בכלל לא באוהל שהייתי בו מקודם,
כי באוהל שהייתי בו לא היה עץ ולא ישנו בו כל כך הרבה עבדים,
חלקם גברים וחלקם נשים,
כולם היו קשורים לעץ באחת מרגליהם.
הנער ניגש אלי התכופף אל רגלי המשוחררת וניסה לקשור גם אותה לעץ ,
הסתכלתי עליו בתהייה ומשכתי את רגלי מאחיזתו אך הוא היה מהיר ממני ומשך את רגלי אליו ,
איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי לארץ בחבטה,
הרמתי את ראשי בכאב והבטתי בבחור בכעס,
הוא השיב לי מבט אטום ויצא מהאוהל .
ביליתי את שאר הלילה מנסה לפרוץ את המנעול של השרשראות הקשורות לרגליי,
נשענתי על העץ והסתכלתי לשמים,
יכולתי לראות את הכוכבים מבעד לחריץ קטן בקצה האוהל,
מציץ אל היקום שקיים מעבר לכוכבים,
חייכתי לעצמי בעצב,
לעולם לא אוכל לראות אותו שוב.
התיישבתי חזרה על הקרקע בין שורשי העץ .
ניסיתי להתמקם כדי שאולי אוכל לנוח קצת מהיום הארוך עד כדי כאב,
עצמתי את העיניים ונבלעתי חזרה אל העולם שמחוץ לשערי המחוז הזה- העולם שלי,
אני מניחה שנרדמתי.
כי אחרי זה? איני זוכרת דבר.
***