תפוח אסור ~ פרק שישי

"תרחיקי ממני את הדבר הזה!" זעקתי.
נדחקתי לפינת החדר בעוד אישה מבוגרת משבט אוריאנוס מתקרבת אלי ובידה משהו המכונה "מסרק".
"תרגעי," ניסתה האישה "זה רק מסרק…".
"זה," הדגשתי בקולי בעודי מצביע על המכשיר המוזר "לא מסרק!" סיימתי את דברי.
חמקתי ממנה שוב ושוב.
"בואי לפה!" צעקה אחרי "תחזרי הנה!!".
ברחתי מהאוהל בבהלה.
כבר הפסקתי להביט על עקבותי.
הסתתרתי לי בפינת המחנה מתחת לעץ ופרמתי את הקשרים שבשערי.
כשסיימתי שבתי אל האוהל כששערי היה חלק למשעי.
האישה חייכה בעצב.
היא עוד תעשה לנו בעיות…,
האישה נאנחה וחזרה למלאכתה

***

למה היא מתעקבת?! תהה הנסיך איתן בליבו.
הוא כבר היה לחוץ מאוד לקראת החגיגה הערב.
הערב היה יום הולדתו של אביו.
כולם כבר היו כאן,
רק היא חסרה.
לפתע מחשבותיו נקטעו.
הוא שמע התלחששות מפתח האוהל.
הוא הפנה את מבטו.
"וואו…" יתמוגג.
היא לבשה שמלה כחולה קיצית.
ושיערה נאסף לצמה צרפתית ארוכה.
וכמנהג שבט אנדריאה,
היא הייתה יחפה.
מבטו לא ניתק ממנה,
מבטו של אף אחד בחדר.
אך היא?
אדישה למצב,
מבטה אטום.
ועיניה לא מביעות שום רגש.
לפתע הרגיש נגיעה קלה בכתפו.
"אבא," נאנח והסתובב.
"בן," חייך האב.
איזה יום נפלא. חשב איתן חשב לעצמו,
או בעצם…
סיוט מתמשך.