תפוח אסור ~ פרק חמישי

זה לא יכול להיות! הייתי המום.
איך לעזאזל היא צדה חמישה צבאים בשעתיים?!
הלכתי בסערה לאוהל של אבי- ראש המחוז,
"אבא?" קראתי
"אני כאן" השיב מתוך האוהל
"אני צריך לדבר איתך, וזה דיי דחוף" גירדתי בראשי
אבי יצא מתוך האוהל כולו מנומנם.
"מה העניין?" שאל בחוסר התעניינות מופגן
"אתמול הייתי בברי ואספתי שם מישהי מאנדריאה שנתפסה באותו בוקר.." גמגמתי
"נו ו.. " משיך להפגין חוסר התעניינות .
"אבא, תן לי להסביר" ניסיתי שוב
"הגעתי קצת אחרי תחילת המכירה שלה וכל השוק נאסף סביבה, לא ידעתי למה אבל אם כל השוק נאסף סביבה, הגעתי למסקנה שהיא שווה משהו, ואז ראיתי אותה,"
עצרתי וחיכיתי לראות אם הוא מעוניין בהמשך או שאני משעמם אותו וכל "השיחה" הזאת הייתה חסרת טעם,
להפתעתי הוא חיכה להמשך
"היא אותה בחורה שברחה מאיתנו באותו בוקר, אותה אחת שפגעה בצבי שרדפנו אחריו ימים!" הוא גיחך, "בחורה מאנדריאה?- ציידת?" והגיחוך הפך לצחוק מזלזל
"היום בערב תכיר לי אותה אני רוצה לפגוש בעצמי את האגדה שלך" צחק והתחיל לחזור לתוך האוהל ואז עצר והסתובב
"היא יפה לפחות?" שאל בכוונה מלאה,
הסמקתי היא הייתה יפיפייה,
"הבנתי" אמר בחיוך ונכנס לאוהלו ואני רק הסתכלתי בכמיהה על פתח האוהל
– הבנת מה?,
כנראה שלעולם לא אדע.
***