"תעשי לי טובה!"

ליפז ישבה על הספסל , היא שמעה את האנשים השמחים מסביב.
היא הייתה חיורת מעט , ואז היא שמעה שוב את הבריונים המקומיים.
"ליחננה? תעשי לי טובה! אני צריך קצת פלסטלינה" ושאמר פלסטלינה , התכוון אליה , היא החלה לבכות.
"הינה המכוערת הקטנה בוכה! בואו לראות" אמרה מלכת הרחוב.
ליפז לא יכלה לדבר , היא הייתה חנוקה מדמעות , היא בכתה.
"תינוקת , את בוכה? פחח , אני יפה יותר פי שתיים" אמרה.
ליפז הרגישה שפתאום מתמלא בה כוח מיוחד , מין הרגשה טובה כזאת.
"תעזבו אותי!" אמרה ליפז וזרקה את שלושתיהם על הרצפה.
"ועכשיו , כל פעם שתציקו לי , אני אזרוק אתכם על הרצפה! שמעתם?!" אמרה ליפז בעצבים , והבריונים ברחו משם.