תחשבו על זה
ואף אחד לא מבין אותי. למה מבין למה קשה לי, למה אני לבד, עצובה ,לפעמים שמחה ,צוחקת בקיצור משנה את המצבי רוח שלי הרבה…
אבל אתם לא מבינים? נימאס לי כבר. נמאס לי לשמוע "יהיה בסדר" "את חזקה". כן. אני חזקה אבל אני מודעת לזה שלא רק שאתם משקרים לי כשאתם אומרים שיהיה בסדר אלא אתם משקרים לעמכם.
לא . לא יהיה בסדר. העולם הזה חרא! אין סוף טוב וגם לא יהיה. אז אולי במקום להיות תלויים בזה שיהיה בסדר בעתיד נעשה שההווה יהיה טוב? שהשמחה תשלוט ולא נעסוק בלצחוק ולפגוע באנשים שסובבים אותנו? אולי במקום להוריד אחד את השני ננסה כמה שאפשר לעזור, לפרגן ולהקשיב אחד לשני?
ואני ל אומרת שלפעמים כשההווה נראה כאילו אין עוד מה לעשות אלא לקוות ש"יהיה בסדר" אז כן מותר להתפרק ולכעוס על כולם.
אבל היי, אתם חייבי לזכור שבסוף אנחנו בני אדם. ערבים,יהודים,נוצרים,ילדים,הורים,תלמידים ובעצם לא משנה מי אנחנו. אנחנו בני אדם. כולנו שווים ואנחנו חייבים לזכור את זה! אז אני אומרת שמעכשיו אנחנו מקבלים את כולם. לפחות אני מתחילה לעשות את זה. אני מקווה שמה שכתבתי לכם באמת יכנס ויצליח להזיז לכם משהו במחשבה.
בודדה 123.
תגובות (0)