שיר לאביר

ביום ראשון הם חוזרים
למקומות האפלים
לחדרים הקטנים
עם החברים שלהם לחיים
באים הביתה כל שבת שנייה
אמא מודאגת רק מחכה
שיחזרו כבר, שיצאו מכלל סכנה

בערב שישי ראשון
כשאנחנו עושים קידוש עם המשפחה
הם עוד שם, מתגעגעים
עלינו הם שומרים
ואת האחרים לא מפקירים.
הם אנשים עם לב זהב
שמסכנים את חייהם
מחיל האוויר עד מג"ב
הם כאן בשביל שנחייה.

תנו כבוד לצה"ל
זה המעט שאתם יכולים לעשות
מהקרקפת עד הנעל
אתם מוגנים, בזכות הסיירות
אל תקחו הכל כמובן מאליו
עוד יבוא יום שיגיע תורכם
שבו תהיו חייבים להם את חייכם
תהיו חייבים לשמור על המדינה
על כבוד אלו שחלומם כבר לא יתגשם.