עולמו של דני בר
שלום,קוראים לי דני ואני גר באשקלון אני עוד חודשיים בן 22 ויש לי אימא שהיא עורכת דין ואבא שעובד בשופרסל..אח שלי ניב הוא משרת בחטיבת גולני ואח שלי דור הוא פקיד איפשהו בתל אביב…אני גר בבית פרטי והחיים שלי נראים בסדר רק שאני מתגעגע כבר לאח שלי ניב אז יום אחד ביום שישי יצאנו עד לצפון לבקר אותו והוא הראה לי את הנשק שלו וכל כך התרגשתי וכמעט רציתי לבכות שראיתי אותו…את האמת,זה היה חוויה של פעם בחיים…לא ציפיתי שאני אגיע לזה ולראות את החיוך של ניב משתטח על הלחיים שלו אחרי 3 חודשים שלא ראיתי אותו מאז שהוא התגייס…בחטיבה שלו עושים דברים שמאוד קשה לעשות ביום יום…ריצות,אימונים,יש שומר שאומר לך מה לעשות כל פעם וזה מאוד קשה להיות רק אם עושים מאמץ אז אני אוטוטו ילך לעבוד…לא חשבתי בכלל איפה אני יעבוד בתור התנסות וגם אקבל על זה כסף אבל חשבתי לעבוד בתחנת דלק(איפה שמוכרים שם את כל המשקאות ואת כל השמונצ'ץ)אני יעבוד שם חצי שנה ואז אני ילך לחפש על עוד עבודה טובה…
תגובות (0)