ספר דברי הימים למלכי הפלאפל -נסיוני-

ובשנת שלושים וארבע להופעת הפלאפל הראשון, היו שבטי הפלאפל מפוזרים בכל רחבי הארץ- מערב, ועד מזרח- עד הים הגדול. וכל הפלאפלים היו שבטים-שבטים- איש-איש לבית אביו.

ובשנה ההיא קם פלאפליוס הפלאפל, גבור חיל ואיש מלחמה, ומלא חכמה ודעת. ביום ההוא נפטר הפלאפל הראשון, ואחריו בחרו הפלאפלים את פלאפליוס לראש ולמנהיג על שבטם.

ורעב גדול שרר בארץ- ואוכל אין. והשבטים נלחמו- איש הרג ברעהו ובזזו את הרכוש. ופלאפליוס שלח שליח להודיע לפלאפלי שבטו לגשת אליו, לקבל אלות עץ, להילחם.

וכך החזיק פלאפליוס באדמתו וברכוש שבטו, והציל את אחיו מחורבן. ושאר הכפרים עלו בלהבות, ופלאפלים ברחו לכל עבר, והתאגדו חלקם לערים מבוצרות, מוקפות חומות.

ופלאפליוס נלחם עם צריו ועם אויביו, כבש אדמות ובנה גדרות, ובנה עיר גדולה, אליה נהרו כל תושב וכל פלאפל, להשתקע בה.

והפלאפלים עבדו את האדמה, ועזבו את המרעים. השדות היו מלאים תבואה, והחומות מסביב. בתים נבנו וטירות הוקמו, והמזון נאגר במחסנים.

ולימים המזון רב ואין די פלאפלים לאכלו. ופלאפליוס מכרו לערים האחרות, וקנה בהן ברזל וזהב. העיר פרחה ותשגשג, והרחובות היו שיש, והדרכים מרוצפות באבן לבנה, והעיר הייתה כולה כבוד ותפארת.

מזון היה רב, כמעט חינם אין כסף, ואיכרים רבים נטשו את שדותיהם, ובחנו את ארצם וכתבו דברים חכמה על ספריהם והיו עסוקים בהגיגיהם. האנשים לא למדו עוד מלחמה, ושלום שרר בכל הממלכה.

הערים קנו ומכרו סחורות, והחליטו פה אחד להיות לממלכה, ושליטה הלא הוא פלאפליוס הגדול, מלך בפלאפלי'ה, אשר מלך שנים רבות בחכמה ובטוב ובצדק.

שירה לפלאפליוס מלך בפלאפלי'ה,
מה רבה חכמתך וחוזק ידיך,
ומה רב עושרך- מפרנס לכל גויה.
מה רבו פלאפליוס גבורותיך,
אדון הפלאפלים.

ועד כאן זמן חייו של פלאפליון הסופר.