סיפור על ענבר

אל תפחדי, כל עוד את נושמת החוט לא יקרע.
תנשמי, הדרך צרה כמו חוט דייגים.
אל תדאגי, זה בסדר לעצור לרגע, להסתכל לאחור, להתגאות בדרך שעברת.
זה בסדר לאבד קצת שיווי משקל, העולם שלך גדול
ולפעמים הוא בוחר לעצמו
לא חושב אם זו הבחירה הנכונה.
אבל את תמשיכי, את הממשיכה.
לפעמים תלויה באוויר לפעמים על קרקע יציבה.

את יודעת להמשיך קדימה.
את יודעת איך אולי לא לאן
תמשיכי תבחרי, בעולם שלך הכל אפשרי.
תנשמי עמוק,
העולם שלך הוא לא אוטופי, הוא אנושי.
ובעולם האוטופי שלי, הלא מושלם.
יש לי עוד דרך ולפעמים היא לא ברורה.
אני לומדת לאט אבל אני יודעת מה אני רוצה
אני הולכת בדרך שאני מחליטה
גם אם הדרך צרה כמו חוט דייגים או בטוחה כמו קרקע יציבה