מעשה טוב של אדם טוב
היינו בחופשה. ארץ זרה, אנשים זרים, שפה זרה. הלכנו ברחובות הירוקים והמפותלים. עברנו נחלים, נהנינו מהנוף ואז ראינו שתי שנים זקנות מנסות להוריד שתי מזוודות גדולות במדרגות צרות חלקלקות.
אבא מיד נחלץ לעזרה. גם אני רציתי לעזור אבל לא יכולתי…
אבא הוריד את המזוודות של הנשים והן הודו לו.
מאוחר יותר באותו היום, הלכנו למסעדה. ולא התמזל מזלנו ואיש עם רובה נכנס לתוכה. האיש התכוון לירות באיש שישב שולחן לידנו. אבא קפץ מול האיש וספג את הכדור. לא! צעקנו. הדמעות נזלו מעיננו ללא הפסקה. הכעס, הכאב. איש הגון וצדיק.
אמא בכתה, אחיי בכו. כולנו בכינו. האיש ובת זוגתו שהייתה בהריון היו המומים. האמבולנס הגיע ועוד לפני שאבא הגיע לבית החולים הם מת. הוא מת בשביל אדם זר.
הוא עזב את ארבעת ילדיו ואשתו האהובה בשביל איש זר, אשתו וילדו שעוד לא נולד.
יש כאלה שיאמרו כי הוא סבל ורצה לגמור את הכאב ישר ולעניין, אחרים יאמרו כי הוא רצה לתת הזדמנות לתינוק לחיות עם שני הוריו. הזדמנות לחיות ואבא כבר חיי כמעט 45 שנה. אבל אצלנו במשפחה אנחנו אומרים שאבא היה אדם טוב לב. אדם הגון שאין כמוהו. גם לא אחד ממיליון.
תודה אבא. אוהבים אותך הכי בעולם :))
תגובות (0)