מלאכים
"מה זה?" שאלתי את אמא והצבעתי לעבר הארובות הגדולות.
"זה גן עדן" היא ענתה לי וחייכה.
אמא תמיד ענתה על כל השאלות שלי.
"ומה זה העשן הלבן הזה?" – "זה עשן של מלאכים" היא ענתה.
"מה זה אומר?" שאלתי מסקרנות.
"ככה אנשים טובים עולים לשמיים" היא הסבירה לי והקול שלה רעד.
"וכל האנשים האלה הולכים להפוך למלאכים?" שאלתי והצבעתי לעבר תור האנשים שאמור להכנס לחדר הגדול שבתוך הארובות.
"כן" היא ענתה, "כולם אנשים טובים."
אמא התחילה לבכות.
"למה את בוכה?" שאלתי אותה ותפסתי בידה.
"כי עכשיו תורינו מלאך שלי."
תגובות (7)
וואוו, זה עצוב ומרגש כל כך…
תודה רבה זה כיף לשמוע!
קטע מדהים ומרגש מאוד!
תודה רבה!
וואו..
את כותבת מדהים ומרגש כל כך!
וכמובן שהטלפון שלי יתקן לי הכל ללשון נקבה, מצטערת :O
חחחח זה בסדר תודה רבה לך! כיף לשמוע