להתאהב באויב

הם הפליגו בים בשקט. אוניית המעפילים הייתה עמוסה באנשים. מבוגרים, נערים,ילדים קטנים.
"אנה" היא שמעה את קולו האהוב. עיניו הכחולות הביטו בה בשתיקה.
היא הביטה בו, שיערו השחור כמעט ולא נראה בחושך ששרר באוניה.
"כן, רוב?" לחשה. "אני אוהב אותך" ליטף את פניה בידיו החמות.
עיניה נצצו בחושך. "גם אני אותך" לחשה, ודמעה חמקה מעינה הימנית.
הוא נשק לשפתיה ברכות, ולפתע, אזעקה מחרישת אוזניים נשמעה.
"תפסו אותנו" לחשה.
החיילים הבריטים העבירו אותם לספינתם ושלחו אותם למחנה המעצר בעתלית.
————————————————————————————————————–
חייל בריטי תפס בחוזקה בידה של אנה. הוא לא היה נראה יותר מבן עשרים ושלוש.
"אתה מכאיב לי" לחשה ודמעה זלגה על לחיה השמאלית.
החייל הביט בה והרפה מעט מידה. "מצטער" מלמל.
מרחוק ראתה אנה מבנה שבו ארובה שממנה יצא עשן רב. "לא! לא!" צעקה.
הוא הביט בה. "אתם רוצים להרוג אותנו! כמו שעשו למשפחה שלי!" צעקה על החייל והתחילה לבכות, מתיישבת על האדמה.
החייל הצעיר הביט בה בשקט. "בואי, אל תדאגי, פה אתם בטוחים. לא נפגע באף אחד"
אמר לה וליטף את פניה,מרגיע אותה.
היא קמה מהרצפה בשקט והם המשיכו ללכת.
כשנכסו למבנה עם הארובה, ראתה שזה בסך הכל מכבסה ומקלחות.
"זה גזים רעילים" קבעה כשהסתכלה על המקלחות.
החייל נכנס למקלחת ופתח את זרם המים. "רואה, אלה מים" חייך אליה.
היא הנהנה. החייל יצא מהמקלחות של הבנות ונתן לאנה לשים את בגדיה במכונת הכביסה ולהכנס להתקלח.
כשסיימה להתקלח, הלכה לכיוון ערימת הבגים והתחילה לחפש את בגדיה.
כשמצאה את שימלתה, ראתה שהשמלה אפילו לא תעלה על בובת ברבי זולה.
היא התעטפה במגבת וקשרה אותי כאילו הייתה שמלה.
וככה יצאה ממבנה המקלחות, שכולה אדומה ממבוכה.
מפה ומשם נשמעו שריקות שהשמיעו חיילים בריטים צעירים.
"מטומטמים" מלמלה לעצמה.
———————————————————————————————————–
*הערה*
חשוב לציין שיש שביל שמ-שתי צדדיו יש גדרות, ופעם ביום למשך שעה היו נותנים לגברים ולנשים להפגש על השביל.
———————————————————————————————————–
ציחקוקים נשמעו מכל עבר. ואנה ממלמלת לעצמה קללות.
בגלל שהייתה ידועה כחצופה לא קטנה, החייל הבריטי הצעיר שהיה איתה בהתחלה, הוצמד אליה למשך חודש שלם.
"איפה הבגדים שלך?" שאל בהפתעה. "התכווצו." אמרה "בואי, נארגן לך משהו ללבוש"
חייך ותפס בידה, גורר אותה לחדר שהיה נראה כמו משרד.
"אני פיטר, דרך אגב. ונתקעת איתי לחודש" חייך אליה. "איזה יופי" אמרה בציניות.
הוא הוציא מן הארון חזיה (של פעם) תחתונים, ושמלה פרחונית יפה.
"גם נעלים אין לך?" שאל והסתכל על רגליה היחפות. "בטח שיש, הן פשוט בלתי נראות" אמרה וגילגלה את אישוני עיניה. פיטר גיחך והוציא מהארון גם נעליי בובה שחורות (של פעם).
הוא שם את כל פרטי הלבוש בידה. "עכשיו, אני אסתובב ואת תתלבשי, בסדר?" אנה הנהנה ופיטר הסתובב. תחילה לבשה אנה את ההלבשה התחתונה. ואחר כך השתחלה לתוך השמלה שהייתה גדולה עליה בכמה וכמה מידות, אך בכל זאת ישבה עליה יפה.
היא נעלה את נעלי הבובה ואספה את שיער עם הגומי שהיה על ידה.
"תסתובב" פקדה עליו. "אני החייל פה או אתה?" צחק והסתובב. "ואוו" לחש.
הוא הסתכל עליה, עיניה החומות נראו לו כל כך מיוחדות, ושיערה השחור והארוך.
"כן כן, אני יודעת" מלמלה. "אז בת כמה את, אנה?" שאל בעודם יוצאים מהדלת.
"17" מלמלה. "אתה?" שאלה אותו והביטה בפניו.
בסך הכל היה גבר נאה מאוד.
שיערו חום בהיר ועיניו ירוקות. גופו מחוטב ושרירי.
"עשרים ושתים" חייך אליה . "ועכשיו לישון" צחק ופתח לה את דלת הבקתה בה הייצה אמורה ללון עם עוד עשרות בנות אחרות. "לילה טוב פרינססה" צחק וסגר את הדלת. אנה הייתה כבר בתוך הבקתה.
"לילה טוב" מלמלה לעצמה וחיפשה מיטה שתוכל לישון בה.

השביל בו היו מפגישים בין הגברים לנשים:
http://blog.tapuz.co.il/divreyamay/images/%7BC9436DEC-CD9E-4FC2-AB3D-AFD28F511A8B%7D.jpg

———————————————————————————————————–
הבקתות בהן היו ישנים:
http://images.mouse.co.il/storage/c/4/ggg-atlit.jpg
———————————————————————————————————–המקלחות:

https://encrypted-tbn2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcR_Qmzdmwq-Jwk4sCIp8GC86VUVuDyy46QEiWxs_VU2mL4Y7u12
———————————————————————————————————–
המכונת כביסה:
http://1.bp.blogspot.com/-Cn8PTT4PPq8/TqNCAwP8DjI/AAAAAAAALQ8/GzcwiXc8umo/s1600/%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%25A2%25D7%25AA%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259D+099.jpg