ילד עיוור
היה ילד עיוור אחד בשם שי זלינגר שהיה במצב חברותי מאוד לא טוב,היו מתעללים בו,היו זונחים אותו והוא גדל בכפר קטן בדרום.יום אחד הגיע אליו אבא שלו שהכיר אותו כמו העיניים הכי לא בריאות שלו ואמר:"שי,רוצה לשחק משחק?"אז הוא ענה במלמול:"לא…לא"אז בגלל שהעיוור ענה לאבא שלו כל הזמן רק את המילה היחידה שיוצאת לו מהפה"לא"אז מה שנקרא הוא עבר את קו הגבול שלו והוא נאלץ לשלוח אותו לייעוץ פסיכולוגי.למחרת הוא הלך שוב ואמרו לו:"תשמע אדוני,הילד הזה הוא בתת תזונה.שקלנו אותו והתברר שהוא בשביתת רעב אז קרה פעם שחשבתי בתור נער מתבגר:"איך אני אוכל לשקם את עצמי?"השאלה הזאת מאוד הטרידה בכל שעות הפנאי שלי אבל לאט לאט מצאתי את עצמי במה שנקרא:"דרך חיים חדשה".הצליחו לשקם אותי ולעזור לי ולתמוך בי עד האצבע הקטנה והנה…הם הצליחו!בעבר הם היו רואים אותי מוזנח,מסתובב ברחובות העיר כמו איזה הומלס ופשוט שוכח שיש לי עוד חיים חוץ מזה(שיש לי להקים משפחה ועוד…)והיום הם רואים אותי בן אדם ישר,לא מפחד מאף אחד ולא מפחד שיפגעו בי ולא מפחד מה"צל של עצמו" ועוד שעם כל הכבוד תפסתי אישה בת 35 עם 2 ילדים מתוקים.
תגובות (1)
הסיפור מבובל, חסר אנטרים ויותר תיאורים. השינוי בין מספר בגוף שלישי לגוף ראשון חד מאוד וחסר סיבה. העלילה ריקה וממש לא מובנת. נסה לערוך את הסיפור ולהוסיף עוד רקע, עלילה ותיאורים.