טרגדיה נוראית\כולם בוכים על חלב שנשפך

יכולתי להיות מדענית טילים, רואים שיש לי את זה. בידיים, בראש, בעיניים. ניצוץ ענק יש לי בעיניים. תמיד כשאני עוברת ליד דימונה בדרך לעבודה אני חולמת על לפצח את האטום, כל כולי מתחילה להתרגש. לזהור, לזרוח. מה שלא תרצו. אני נהיית כמו תמרור אזהרה, כמו אפוד זוהר. כולי נצבעת בכתום זרחני, לפעמים בצהוב. בוהקת יותר מהשמש, נוצצת יותר מיהלום בשמיים. אבל בנתיים אני מחלקת טילונים לילדים בני חמש. אני עובדת בתור גננת בגן עיריה. עם מוח כמו שלי הייתי צריכה להיות מינימום מנתחת לב לגרבילים, לא משהו מוגזם. עבודה מכובדת לכל הדעות, עם משכורת ותנאים. מה יש לי בחיים? אמא אומרת שיכולתי להיות שחקנית בטלוויזיה, או בקולנוע. לא משהו רציני. אישיות כמו שלי צריכה להיות לפחות אושיית פייסבוק. טוויטר. אינסטגרם וזהו. ומה יצא ממני? שוטפת רצפות מאבקת ספות. אוכלת דייסות להנאתי. אחי תמיד אמר לי שאני צריכה להיות שפית במסעדה עם לפחות שלושה כוכבי מישלן. אנינת טעם זו אני. מי אתם חושבים עורך את כל הסעודות המשפחתיות? אני, רק אני. אמא מחששת בסלון, אוכלת שזיפים. מקיאה בשירותים. את האוכל שאני בישלתי, את הקומפוט שאני הכנתי. זה לא אומר שאני מבשלת גרוע, זה אומר שהיא לא אנינת טעם כמוני. זה יודע שאת הגנים קיבלתי מאבא. מאיפה העיניים הירוקות? מאבא. והשפתיים היפות? מסבא של אבא. ואת הגזרה המהממת? מסבתא של סבא. כל כולי מושלמת, אבא אומר שיכולתי להיות דוגמנית. שישים תשעים שישים אלו נתוניי, וכל מי שיגיד אחרת-משקר. כולם יודעים שאני הפצצה של השכונה ושל מודיעין מכבים רעות סיטי וגם של כל הפריפרייה. של כל הארץ וכל העולם. אז מה אם לא קיבלו אותי למלכת היופי בעיר שלי? מה הם יודעים. לא מבינים שהיופי נמצא בפנים. ואני יכולתי להיות מדענית טילים. הם לא מבינים! יכולתי להיות מנתחת גרסילים, שחקנית בסרטים, דוגמנית אופנה בשלטי חוצות על מאדים. מה לא יכולתי להיות? מקוסמונאוט עד היטלר הבא. כולם יודעים שכושר ההנהגה שלי מרשים. את כולם סחפתי בספוקן וורד שעשיתי על סמים. אמרתי לכולם שזה לא בריא, מזיק לבריאות. כולם הלכו הביתה ולא מחאו כפיים ואז עישנתי לבד ג'ויינט או שניים. לקחתי את הקלונקס הלבן שלי והסנפתי ריטלין. חצי מתה הייתי. באתי לרופא והוא אמר לי שהייתי יכולה להיות מתה. מה יצא? שאני גגנת בגן עיריה ומחר יש עבודה ושוב אעבור ליד דימונה וכולם יסתנוורו ממני. אני בוכה על חלב סויה שנשפך רק אם הוא היחיד שיש לי בבית. כי אתם יודעים, עם משכורת של עובדי עיריה לא סוגרים את החודש ואני יכולתי להיות מדענית מחשבים, מנתחת סוסים, שחקנית סרטי פורנו קלים, שפית של מסעדות שמגישים רק דברים כשרים ודוגמנית של בתי אירועים. משהו סולידי, שימשוך את העין. שיאפשר לי למשוך את הכסף מהכספומט כדי לקנות חלב סויה. אולי עדיף שישפך, אולי אז אצליח לבכות.