חייל גיבור- חלק ב

ראיתי את כולם! את כל החברים שלי צועקים ״הפתעה!!״ ואז שרים לי שירי יומהולדת נדושים…
כלכך שמחתי שראיתי את כולם,
כולם בזמן ששרים באו וחיבקו אותי אמרו לי מזל טוב
כמה מחברות של אמא שלי צבתו אותי בלחי ואמרו לי כמובן מה שהן אומרות לי כל פעם שהן פוגשות אותי ״וואו, כמה גדלת!״ כמה שנמאס לי לשמוע את זה,
אבל לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים כי הם כלכך הפתיעו אותי
וכשהצלחתי להוריד, ראיתי את ערמת המתנות שלי ואז שוב חייכתי והוא נתקע לאורך כל המסיבה…
כשאמא חילקה עוגה לכולם שמעתי מישהו אומר ״מי מצלם?״ וישר נזכרתי בזה שאבא שלי תמיד מצלם,
״אמא? איפה אבא?״ שאלתי
״הוא נלחם ברעים כרגע, הוא אמר שהוא יבוא ברגע שיוכל״
״דיברת איתו? הוא קנה לי מתנה גדולה?״
אמא צחקה ואמרה ״כן חמוד שלי…״ וליטפה לי את הלחי ״הוא אמר שהוא קנה לך מתנה״
אמא חתכה את העוגה נתנה לי ראשון ואז לכל חברי שהסתערו על העוגה אחר-כך לדודיי ואז לחברותיה.
אחרי שפתחתי את כל המתנות הגדולות והיפות כשכולם מסביבי מחכים לאיך אני אגיב כשאפתח את שלהם
אחרי שכמעט כולם הלכו להם
אחרי שדודיי נשארו לכוס תה אחרי כולם והתפזרו להם לאט לאט
כשאני ואמא נשארנו רק שתיינו בבית מבולגן מהמסיבה
ישבנו בספה וצפינו בסרט שאני הכי אוהב ״צעצוע של סיפור״
שמענו נקישות על הדלת,
אמא הלכה לפתוח את הדלת ואני רצתי לחלון כדי לראות מי בדלת
אלה היו שלושה בחורים גבוהים וחסונים שהיו לבושים כמו בסירטי אקשן שאני ואבא נהגנו לראות ״אנשי צבא״ אבא אמר שקוראים להם…
הפנים שלהם היו עצובות ואמא החלה לבכות -רק דמעות-
אחרי זמן מה אמא אמרה להם ״תודה״ וסגרה את הדלת.