חג החנוכה המתקרב ובא!

לא על גבורת המכבים מעטים מול רבים התכוונה אילנה לספר אלא על גבורת אישה אחת. אישה שהייתה נמרצת, מרדנית והחלטית. החלטית יותר מאחיה המכבים ומעשה שהיה כך היה:
חנה אחותם של המכבים עמדה להינשא לבחיר לבה, אותו הכירה בשוקת. נפגשו הכירו והתאהבו. הם היו חברים בלב ונפש והחליטו להינשא.
לפי מנהג אותם הימים הכלה הובטחה בליל כלולותיה למושל העיר שבה גרה.
חנה התנגדה : למה שיובילו אותי ללילה שבו אחווה "אונס" וכל חיי ייהרסו? לא ולא.
עמדה חנה בפני יושבי העיר ואמרה להם שראותה לא יובילו לליל הכלולות עם מושל העיר, אותה לא יובילו כצאן לטבח.
אמרה ועשתה. בתום טקס החתונה הלכה חנה עם אחיה לבית המושל. זה היה באישון הלילה הוא חיכה וחיכה אבל חנה ואחיה השקו אותו לשכרה. נרדם וישן שינה עמוקה ואז דקרו את המושל למוות., מאז בנות העיר אינן צריכות "לבלות" את ליל הכלולות במיטתו של המושל. חנה הייתה גבורה אמתית שברה מסורת עתיקה ומדכאת והייתה לאדם חפשי בדעותיו. אמנם זה עלה בחיי אדם אבל היא והשתחררה מהכבלים.