השנה שלי

השנה הקשה מכל, שתשאיר לי לנצח חותמת לכל החיים.
השנה שבה לא הייתי הילדה הכי יפה בכיתה, זוכרת את עצמי צופה בסרט מסיבת הסיום- ומזדעזעת!
איך הייתי לבושה לבן – שמנה, שיער מקורזל בקוקו, קטנה.
איך הבנות האחרות היו מטופחות.. היה להם חבר היה להם חברות! היה להם את כל מה שלי לא היה.. אבא אחים ואחיות היה להם ממי לקחת דוגמא.
אני לא אשכח את ההשפלות, החרם, איך אפילו המורה לא אהבה אותי.
הייתי הילדה השנואה בכל הבית ספר ומאותו רגע חיכיתי רק למעבר לתיכון לקבל את ההזדמנות שלי להשתנות.
וסבלתי פשוט הבנתי שצריך לסבול בשקט ולחכות…