הצרות שלי

לא באתי לספר על הביצה שהתחפשה, ובטח שלא להטיף על לחיות כאתה.
לא באתי לדכא או לעודד אתכם, ובטח שלא לנסות לשנות את החיים שלכם.
הסיפור שתשמעו אינו מרגש, הוא סיפור גבורה על אדם טיפש.
תכירו את ירון, שאיבד את הזיכרון.
קם בתדהמה, מוצף בדממה.
מה הוא עושה פה? איך להתנהג?
לא ידע אפילו מהי כפית ומהו מזלג…
חיפש אותו אחד מודל לחיקוי, הוא עם עצמו הרגיש די בזוי…
קילל את אלוקים ואת כל מה שייצג,
קילל את הרופאים ועל האחיות היפות דילג,
וכשזה נגמר, חזר הוא לישון.
ויתר והתייאש מחוסר זיכרון…
למה הטיפשים רוצים לדעת הכל?