מה דעתכם? 3>

הנסיכה הלוחמת – פרק 3

11/10/2011 972 צפיות תגובה אחת
מה דעתכם? 3>

כשירד החושך, בערך באחת עשרה בלילה התחלתי לארגן את הדברים לבית-ספר ואז ירדתי כדי לאכול משהו לפני השינה. אני הוצאתי מהמקרר שאריות מהמרק שהשכנה הכינה לנו, זאת אישה זקנה שמעבירה את הזמן בבישול והנכדים שלה לא יכולים תמיד לקחת את הבישולים שלה אז היא נותנת לנו ולחתולי הרחוב את האוכל שלה. אני חיממתי לי מרק והתיישבתי לאכול מול הטלוויזיה. כשסיימתי לאכול הלכתי אל המחסן והוצאתי משמם את התמונה של אמא שלי בלבוש המלכותי עם הכתר… היא נראית כל כך מרשימה, היא בטח הייתה מלכה דגולה, אולי אפילו יצאה לקרבות! אני אשמח כל כך יום אחד בתור מלכה לשלוט בצבא ולצאת אל הקרב! היא בטח הייתה מדהימה בתור מלכה… אני לקחתי את התמונה ותליתי אותה בחדר שלי.
פתאום כשאני חושבת על זה… לארץ בה אני אשלוט קוראים סילייה… זה שם טיפה מוזר אני חייבת להודות, אבל זה גם נשמע שם ספרדי! אולי הארץ שלי דוברת רק ספרדית? מה אני אעשה אז? איך אתקשר עם בני עמי? אולי אני לא כל כך צריכה לדאוג… הכל יסתדר, אבל מה אני אגיד למרגרט? אני הולכת עוד יומיים, מה אני אמורה להגיד לה? אף פעם לא שיקרתי לה ואני לא רוצה לשקר לה עכשיו… אבל אם אני אספר לה היא לא תאמין לי…
'מרגרט…! אני חייבת להגיד לך, מחר אני הולכת לארץ שקוראים לה סילייה, את לא מכירה אותה כי היא ארץ קטנה, הקיצר… אני צריכה ללכת לשם מחר כדי ללמוד איך למלוך בו!'
זה נשמע כל כך מוזר היא בחיים לא תאמין לי… אבל האמת שזה לא מה שאני רוצה לחשוב עליו כרגע, אני רוצה לחשוב על מה אעשה כאשר אשלוט בסילייה! אני לא רוצה להיות כמו המלכות האלו העדינות שרק יוצאות אל אירועים וטקסים ונותנות לבעלם לעשות את ההחלטות החשובות על הארץ… אני רוצה להיות מלכה דגולה! שתחליט החלטות ושתצא למלחמות כדי להגן על ארצה! אני רוצה להיות מלכה משפיעה ונדיבה!.
התעוררתי בבוקר, השעה הייתה שבע. כשקמתי בבוקר הסתכלתי על התמונה של אמא שלי והעיניים הכחולות לה נעצו בי מבט חם, אני שמחה שיש לי תמונות שלה, אחרת לא הייתי זוכרת איך היא נראית. אני באמת דומה לה… יש לי אותו שיער אדמוני ואותם עיניים כחולות…
"בוקר טוב נסיכה שלי" אמר אבא משועשע למדי.
"מצחיק מאוד אבא" אמרתי לאבא וניסיתי שלא לחייך.
"תתארגני מהר הכנתי לך ולארתור אוכל למטה"
"אתה הכנת אוכל?! מרשים" באמת התרשמתי, הוא לא הכין אוכל מאז שנה שעברה שהוא שרף את כל המטבח.
"תתפלאי" הוא חייך חיוך רחב וירד למטה.
אני התלבשתי ולקחתי את התיק וירדתי במהירות למטה.למטה היו כבר ארתור ואבא.
"בואי נסיכה שלי שבי!" אמר אבא והצביע על כיסא ליד ארתור.
אז זרקתי את התיק על הספה שבסלון והתיישבתי.
"את בטוחה שהאוכל הזה אכיל…?" לחש לי באוזן ארתור.
"אני בטוחה" לחשתי לו חזרה וצחקתי בקול רם. ארתור הוא קטן ממני בשמונה שנים… הוא בן עשר. הוא הילד הכי חמוד שתפגשו, הוא מלא שמחת חיים והוא מתיידד בקלות עם כולם.
"אבא סיפר לי על החדשות" אמר ארתור ובלע את הפנקייק שלמרבה הפלא היה לו נורא טעים.
"כשאת תהיי מלכה את תרשי לי להיות אביר בממלכה שלך? תמיד רציתי לרכוב על סוס!"
הוא אמר מתלהב.
"כשתהיה גדול מספיק אתה תוכל לרכוב על סוס ואני בטוחה שתהיה אביר נהדר" חייכתי והתחלתי לאכול. כשסיימתי לאכול לקחתי את התיק שלי ונתתי נשיקה לארתור על הלחי וחיבוק לאבא ורצתי לתיכון. כשנכנסתי לכיתה התיישבתי על השולחן והנחתי את הדברים שלי, פתאום משהו נגע לי בכתף.
"קתרין!" קראה מרגרט מאחורי, הסתובבתי אליה "היי" אמרתי וחייכתי.
"מה קורה? את נראית טיפה עייפה" היא אמרה והתיישבה שולחן לידי.
"כן לא הצלחתי כל כך להירדם היום…" פתאום נזכרתי שאני עוד צריכה להסביר לה למה מחר לא אוכל לבוא לבית הספר למשך כמה זמן… היא תחשוב שאני משוגעת!
"קתרין? את מרגישה טוב? את חיוורת…" היא אמרה ושמה על המצח שלי את ידה.
"אני בסדר גמור…" אמרתי והורדתי את היד שלה. "אני פשוט צריכה להגיד לך משהו…"
"ומה זה?" שאלה מרגרט חסרת סבלנות.
"טוב אה…. אני לא יודעת איך להגיד את זה כי את לא תאמיני לי אבל אה…"
"תגיעי לעיקר!" אמרה בעצבנות.
"אוקיי! אוקיי! העניין הוא ש…מחר לא אוכל לבוא לבית הספר כי אני אהיה במקום אחר לכמה זמן.. שבועיים או פחות" אמרתי בהיסוס, חיפשתי דרך שבה אגיד את האמת ולא אשמע מטורפת.
"באמת? לאן?" "את לא מכירה את המקום הזה…" היססתי לרגע. "זה מקום נורא קטן כך שהוא לא מוכר" מרגרט נראתה נורא מאוכזבת .
"אז למה את הולכת לשם? כל הקטע הוא ללכת למקומות מפורסמים… כמו פריז…" היא התחילה לפנטז "אם הייתי בפריז הייתי יוצאת למסע קניות…"
"מרגרט תתאפסי!" אמרתי לה בקוצר רוח… לפעמים היא יכולה להיות נורא מעצבנת. "העניין הוא שהמקום שאני הולכת אליו הוא מקום הולדתי של אימי ו… אבא רצה שאכיר את המקום הזה…." למען האמת זה לא ממש שקר… אמא שלי באמת נולדה שם כך שאני לא יוצאת שקרנית, וחוץ מזה אני גם ככה אצטרך להגיד לה את שאר הפרטים במוקדם או במאוחר אבל לאן אני ממהרת?
"אה יופי" הוא אמרה באופן מתגרה "טוב שעדכנת אותי לפני שאת הולכת.. אבל אנחנו נדבר בטלפון נכון?" היא שאלה בדאגה, טוב לדעת שבאמת אכפת לה ממני. "ברור" אמרתי ואז המורה נכנסה והתחלנו ללמוד. אני לא ממש הקשבתי, אני הייתי שקועה במחשבות מה אעשה כשאהיה מלכה.
מותר לי לא?
***
"אדוני, האם עדכנת את הנסיכה קתרין כי סילייה נמצאת במלחמה?" אמר השומר לאביה של קתרין.
"אני בעצמי לא ידעתי את זה" אמר אביה מופתע "איך הייתי אמור לדעת?"
השומר הנהן והסתכל לצדדים.
"אם כך אולי לא כדאי שנביא את קתרין לסילייה… היא תהיה נתונה לסכנה"
"לא" אמר אביה נחרצות "קתרין תמלוך בארצה לא משנה מה… ואם הרי יש לה שומרים לא? אתם תגנו עליה… ואם יקרה לה משהו, הרי תדעו שזה באשמתכם" הוא אמר בעוקצנות לשומר.
"אם כך…" אמר השומר מושפל "נביא את קתרין בכל זאת מחר לסילייה… נקווה כי הכל יעבור בשלום"
"כדאי מאוד"


תגובות (1)

איזה אבא O: איך הוא יכול להיות כל כך לא רציני בענין כמו חיי בתו? המעצבנת.
קתרין לא מתאים לג'ינג'יות, כי זה תמיד מזכיר לי את קתרין מארתור!

12/10/2011 09:20
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך