המלחמה והשלום

הקדמה:
הכל התחיל בבוקר אחד. הלכתי לי לתומי לבית הספר. הייתי עוד ילדה קטנה. לא הבנתי כלום מהחיים שלי. עד שראיתי אותו. פניי אורו. לא בקטע שאהבתי אותו או משהו כזה. הרגשתי שאני חייבת להתחבר אליו. הוא הקרין עוצמה וזוהר רב. "היי" קראתי לעברו. "היי" הוא השיב לי. אוקיי זו כבר התחלה טובה.
~כעבור חודש~
לא הצגתי את עצמי, אז אני רייצ׳ל, בת 14. יש לי שלושה חברים ממש טובים. בן, איתי ותום. איתי הוא החבר הכי הכי טוב שלי אפילו שאני מתה על שלושתם.כן כן, אני יודעת שכולם בנים אבל מה לעשות שכיף לי איתם והם החברים הכי טובים שלי. היה כבר אמצע שנה ופתאום מצטרפת אלינו ילדה חדשה בשם רומי.
היא הייתה נראית סנובית,בלונדה,ככה שלפחות בזמן הקרוב אני לא אתקרב אליה. והאמת שהיא התקרבה אליי. "היי" היא אמרה לי. "היי" השבתי לה. "אני חדשה פה את יכולה להראות לי את בית הספר?" היא שאלה אותי. "כמובן, אני גם יכיר לך את החברים שלי" עניתי לה. היה צילצול והלכנו לתום בן ואיתי שחיכו לי בחוץ. "היי חבר'ה תכירו זאת רומי" אמרתי להם. הם הסתכלו עליה בזילזול.תום לקח אותי לצד ואמר "מה הבאת לנו? בלונדה סנובית?!". עניתי לו כתגובה "היא לא טיפשה כמו שהיא נראית והיא ממש חמודה". חזרנו ליד כולם ובינתיים ראינו את רומי איתי ובן צוחקים והבנו שהם יתחברו. אז כן, גם רומי הצטרפה לחבורה. אבל הכל השתנה ביום אחד.