האיש [סיפור לא אמיתי]

היו היה איש..
כולם התעללו בו , הוא ניסה להתאבד המון פעמים… מה הוא לא ניסה? קפיצה מהגג , דקירה בסכין , לתלות את עצמו , לעשות תאונת דרכים בכוונה….הכל!!
"החיים שלי הם חרא!! למה אני לא מצליח למות!?!?!" צעק האיש.
לפתע שמע לחישה:"כי אני אוהבת אותך ואני רוצה שתחיה ותנקום את מותי..חמוד".
הוא הבין שזאת אימו שרצחו אותה כשהיה בן 16. מי שרצחו את אימו היו האנשים (החבורה) שמתעללת בו.
יום אחד האיש עבר ברחוב והם החלו לזרוק עליו אבנים לקלל אותו אבל האיש המשיך לחייך ולהתעלם ,"למה אתה לא בורח , בוכה הולך להתאבד משהו?!" , שאלו האנשים , האיש הסתובב אליהם בוכה מאושר ואמר:"כי אמא שלי , נרצחה על ידיכם.. אתם יודעים איך יצאתם מהכלא? אני שילמתי בערבות! אני רוצה להיות חבר שלכם ולשכוח ממה שהיה! למרות שבגללכם אני יתום חסר אמא… כי כל מה שקרה בעבר אני מסכים לשכוח! אני לא כמוכם.. מי שלא נראה לי אני מציק לו או רוצח אותו… אתם בני אדם.. וכל פעם אני שר לאמא שלי "אם יש גן עדן או מקום מסתור עכשיו קחי אותי ואת פצעיי קחי אותי אליו" כי אני מתגעגע אליה.. אתם לקחתם לי אמא.. הרסתם ילדות של ילד , ילד שניסה כל חייו להתאבד כדי להיות עם אמו…אם היו את אמא שלכם רוצחים..הייתם מנסיים להתאבד כדי להיות עם מי שהביאה אתכם לעולם…" , הילדים עמדו המומים….הרבה אנשים שעמדו סביבם להבין מה קורה.. למה האיש בוכה.. למה הילדים מזילים דמעה…
לפתע אחד הנערים מהחבורה צעד צעד קדימה ואמר:"אני ילד יתום ללא אמא אבא אחים אחיות ומשפחה… הם נהרגו במלחמה והקריבו את עצמם בשבילי בהיותי בן 6. אני מרגיש מקולל… אז אני מציק לאחרים כדי להתנקם… אני מרגיש נורא על מה שעשיתי לך".
האיש צעד לכיוון הנער ונתן לו חיבוק. "אתה לא חייב לתת לי חיבוק! אני איש רשע! אני לא רוצה לחיות!" צעק הנער.
האיש הביט אליו בחיוך מאוזן לאוזן ואמר:"גם אני רציתי להתאבד בגללכם… אבל כל עוד ההורים שלך מלמעלה אוהבים אותך.. הם ייתנו לך הזדמנות וחיים!!!".
הנערים שבחבורה בוכים.. ורצים לתת לאיש חיבוק , כולם בוכים בעצם הם כולם אחים…ההורים שלהם מתו במלחמה אין להם סבים סבתות הורים אחים אחיות דודים דודות ועוד…
מוסר השכל: לא חייבים להתייחס לכל מה שאומרים לך… וגם אם אין לך אמא או אבא.. הכל אפשר לפתור בדיבורים..