האגדה של ארינה פרק 8

"ארינה! ארינה!" שמעה ארינה קולות שלאט לאט התחזקו להם. היא פתחה את עיניה מבלי רצון והחלה לקום באטיות רבה. היא זחלה לעבר החלון הפתוח לרווחה, תלתה את ידיה ואחזה בחלון כך שאט אט הצליחה לעמוד. היא שפשפה את עיניה ופקחה אותן לרווחה אך כשהסתכלה על השמים ראתה כי השמש שם למעלה כבר זרחה והאירה בחוזקה את אמצע השמיים.
ארינה גלתה כי היא מאחרת למחנה האימונים! היא התכופפה במהירות והרימה את תיקייתו של רון וניסתה לסדר את הדפים במהירות היא עדיין שמעה מישהו שקורא בשמה אך היא לא התייחסה לזה, כי חשבה שהמצפון הוא זה שקורא לה, קורא לה לשוב לביתה החמים, קורא לה לא להיות מודאגת ולחיות בשלווה עד שרון ישוב סוף כל סוף הביתה.
כל הנושא הזה הציף בראשה מחשבות רבות, בגודל כל מספר התיקיות בחדר הזה. פתאום שמעה ארינה חריקה שהולכת ומתעצמת לה ארינה החלה להיות בלחץ אף יותר ממה שהייתה לחוצה קודם לכן. היא הכניסה במהירות את תיקייתו של רון למגרה הגדולה וסגרה בחוזקה החריץ הפתוח שהיה בחדר גדל וגדל.
ארינה מרוב פחד נצמדה לקיר ליד החלון הפתוח ופתחה את עיניה לרווחה. עד שראתה את כאוס והוא לא נראה כל כך שמח. "הנה את! מהבוקר כבר חיפשתי אותך!!! ההשקמה הייתה בשש בדיוק ועכשיו כבר ארבע וחצי בצהריים וממתי קיבלת רשות לרדת אל מרתף התיקיות האישיות!!!! את תשלמי על זה גבירתי הצעירה!!!" כאס אחז בידה העדינה של ארינה בחוזקה ומשך אותה במעלה המדרגות הקטנות והרבות עבר מסדרונות בעודו אוחז ידה ההופכת לאדומה עד שמגיע כאוס יחד עם ארינה אל שער גדול ביותר.
ארינה הרימה את ראשה מעלה כדי להסתכל על אותו החדר העצום ופערה את פיה מרוב תדהמה כאוס עזב את ידה האדומה והכואבת של ארינה והוביל אותה אל תוך חדר מחנה האימונים.