האגדה של ארינה פרק 4

להיות חיילת בצבא של כאוס!". ארינה הניחה את ראשה על הכר ונאנחה . כשהגיע הערב, היא ארזה חפצים. באותו זמן היא הרימה את תיקה והלכה. היה לה קשה להתרחק מביתה. הדרך הייתה ארוכה מאוד כי היא הלכה ברגל. כל כמה דקות בערך היא בכתה אך היא מחתה את דמעותיה. עד שראתה את בית מחנה האימונים של כאוס. מיד שראתה את אותו המקום זהרו עיניה והיא רצה בכל כוחה לשם למרות שהתיק שלה היה כבד מאוד. כשהיא הגיעה היא ראתה את כאוס והלכה לכיוונו כשהיא מתנשפת ומתנשפת היא עמדה מולו ושאלה אותו בעייפות:"אני יכולה לדבר עם רון לורנס?"
"האם הנך חיילת מתחילה?" שאל אותה כאוס בפרצופו הרציני. "כן, אני רק הרגע באתי לפה" אמרה ארינה כשהיא מנגבת את הזיעה שלה ממצחה החלק.
"אני מצטער אבל לחיילים מתחילים אסור לבקר חיילים שממש עוד מעד יוצאים למלחמה, ובמיוחד לא רון לורנס!" אמר ונראה קצת כועס. "אבל…אבל זה ממש חשוב!" אמרה לו ארינה וניסתה להסביר לו את הסיבה ולמה היא הגיעה לכאן אך כאוס לא השתכנע.
"אמרתי לך שאסור!" לחש לה כאוס וקימט את אפו הדק, "עכשיו, לכי אל חדר השינה של החיילים המתחילים זה נמצא ליד חדר השירותים בצד שמאל!" לחש לה כאוס והלך משם. ארינה נאנחה והלכה אל החדר. כשנכנסה, ראתה חבורת בנים צעירים בערך בגיל של חבר שלה "שלום לך" אמרו לה כולם פה אחד ארינה גלתה שהיא הבת היחידה כאן וזה גרם לה תחושות לא כל כך טובות. "נו, אז למה את פה?" שאל אותה נער בלונדיני עם עיניים ירוקות. בעודה מסדרת את שק השינה בלילה היא סיפרה להם את כל הסיפור ולמעשה הם התענינו מאוד. עד שהגיע חצות וכיבו את האורות אך ארינה לא ישנה עדיין אחרי שעה בערך, בזמן שכולם ישנו ארינה קמה משק שינתה ויצאה מהחדר היא התחילה להסתובב בין כל הדלתות עד שתמצא את החדר שאיליו היא רוצה להיכנס היא הלכה והלכה עד שהיא ראתה….