גילוי חטיפת הכלבים הגדולה פרק 5

זה היה יום קיצי רגיל, אבל בשביל מורן זה היה היום הכי מאושר בעולם. למרות הפצע שברגלה ולמרות הכאב, הפחד והמאמץ שהיא הרגישה אתמול היא נראתה כאילו זכתה בלוטו. היא שמחה מאוד שהתכנית שלהם הצליחה. היא קיפצה, דילגה קראה בקול ונראתה הכי מאוד מאושרת. היא דילגה אל עבר קייטנת "סמיילי" . רון כבר היה שם. היא נכנסה לבית הקייטנה והיא ורון דיברו בזמן שעשו יצירות בחדר היצירה. "מה קר לך ברגל?" שאל ילד שישב בשולחן ליד ושמע חלק מהשיחה. "נפלתי מהאופניים כשעשיתי איתם טיול" שיקרה לו מורן. הילד הסתכל עלייה במבט חושד ואחר השיב:"את לא עשית טיול אופניים. שמעתי חלק משיחה, לא ידעתי מה קרה לך ברגל לכן שאלתי, אבל שמעתי חלק מהשיחה". מורן ורון רעדו, מה יקרה אם ילשינו אליהם וזה יגיעה לאוזני השודדים? ואיזה עונש הם יקבלו מצד הוריהם? הרי הוריהם לא יאמינו שעשו זאת למען הכלבים אלא יחשבו שהם עשו זאת מתוך שעשוע. "על תדאגו לא אלשין עליכם" אמר הילד. "למה?" שאלו מורן ורון יחד. "כי אני רוצה לעזור לכם" אמר הילד. "קוראים לי בן ואני מאוד אוהב חיות בעיקר כלבים." בן היה בעל עור מאוד קהה, היה לו שער קצת ארוך מבולגן ומלא קשרים. מורן ורון שמחו והזמינו אותו לשבת לידם. בינתיים אילה ומיקה הגיעו ונכנסו לחדר היצירה. "מי זה?" שאלה אילה. "זה בן" ענתה מיקה "הוא בכיתה שלי". "בן הצטרף למצילי הכלבים" אמר רון "וואלה" ענו לו מיקה ואילה. "מה לעזאזל קרה לך ברגל?" שאלה מיקה " זה מאתמול" ענתה לה מורן "אההההה שכחתי שאתמול עשית את הדבר הזה, הצלחת?" אמרה מיקה. מורן קצת נפגעה היא הרגישה שלמיקה לא באמת חשוב הרגל אלה המשימה, למרות זאת ענתה לה:"כן הצלחתי לגלות את ביתם של השודדים". אחרי כמה דקות נשמע קולה של אורית המדריכה ברמקול:" ארוחת בוקר כולם!!!". "מצילי הכלבים" התיישבו בשולחן מרוחק. המדריכות עברו בין השולחנות והציעו לכולם אוכל. האוכל של קייטנת "סמיילי" היה רב. ביצי עין, ירקות, גבינות, לחם טרי ולקינוח מעדן שוקולד, אלא המאכלים שהוגשו היום. "מצילי הכלבים" טרפו את האוכל ברעב גלוי. אחר המשיכו לדבר על פעולותיהם הבאות. "טוב, עכשיו אנחנו יודעים איפה הבית שלהם, הבית שבו נמצאים כל הכלבים בוא נפרוץ וניכח את הכלבים" הציעה מיקה. "זה לא כזה פשוט יכול להיות שהאיש שמספר להם איפה הכלבים נמצאים יספר שאנחנו באים" אמר בן. "איך הוא ידע שאנחנו באים לשחרר את הכלבים?" שאלה אילה. "הבית שלהם נמצא בקצה העיר, הבתים האחרים שנמצאים שם חוץ מהבית של השודדים נטושים, לא נוכל לעשות כאילו שאנחנו הולכים למקום אחר. המקום כולו עזוב חוץ מהבית שלהם אפילו עצים אין שם" "טוב אז נצטרך לגלות מי הוא זה שאומר להם את הדברים שהם צריכים לדעת ואז לגרום לו להיות עסוק במשהו בזמן שניקח משם את הכלבים" אמר בן. "אחלה רעיון" אמר רון. "אבל איך נדע מי הוא זה שאומר להם" "נבדוק את החשודים, יש למישהו חוץ מימני חשודים?" שאלה מורן. רון ובן הנהנו. "טוב החשודה שלי זאת אור" אמרה מורן. "אור?" שאלו כולם יחד "איך האור הזאת שכל היום בטלפון ובקניון חשודה אצלך?" שאלה מיקה. "כשעמדתי בתחנה היא עברה אם הטלפון והסתכלה עליי כאילו היא רוצה לקחת מימני משהוא" ענתה מורן. "אוי באמת מורן, היא עשירה מאוד מה היא תיקח מימך?" אמר בן. "את הכלב אולי" ענתה לו מורן. "החשוד שלי הוא השכן שלי" אמר רון "איציק השכן שונא חיות ויום ליפני שחטפו את הכלב שלי הוא יסתובב במשך זמן רב ליד ביתי ודיבר בטלפון". "החשוד שלי זה רמי השכן של אור. הוא עני מאוד ובטח משלמים לו כסף על זה שהוא מספר איפה הכלבים" אמר בן. "טוב" ענתה מיקה "כל אחד יבדוק את החשוד שלו כמה שרק יוכל מחר נביא תוצאות" "אני שכן של אור אני יכול לבדוק לך אותה" אמר בן. "תודה" אמרה מורן.