בשבילי זאת גבורה
נכנסתי אל תוך הספריה והתחלתי להריץ את העבודה שאני אמור להגיש מחר. הרגשתי יד על כתפי, ולאחריה רוני באה והתיישבה מעלי, כך שפניה מול שלי.
"ממממ היי" היא חייכה, בהתה בי והעבירה את ידיה על החזה שלי.
"היי" פלטתי והתאמצתי כמה שיותר להתעמק בעבודה.
"התגעגעתי.." היא יישרה את מבטי לשלה וחיכתה שאגיד משהו. "גם אני" אמרתי ביובש.
הייתה שתיקה זמן מה, הייתי חייב לומר משהו.. "אהבתי אותך.." נשכתי את שפתי, לא מאמין שזה מה שיצא.
"מ..ה?" היא הסתכלה עלי, והרימה את גבותיה.
רציתי לומר לה שאני עדיין אוהב. רציתי לקחת אותה איתי ולשמור אותה לעולמים .. אבל ידעתי שזו סתם אשליה שתעבור, זה חלק ממשחק: היא זורקת אותי, הולכת למישהו אחר, לא מצליח ? חוזרת אלי. הרגשתי צביטה בלב. לעולם לא הייתי מסוגל לחשוב ככה על האמת. תמיד הייתי מתחמק מהאמת ומעלים עיניים מכל האקסים שנוצרו לה בזמן 3 חודשים בודדים של מערכת יחסים איתה.
היא קמה והלכה. לא החזקתי לה את ידה כמו אז בפלאפל, לא רדפתי אחריה וחיבקתי אותה חזק כמו אז בקניון. פשוט ישבתי והמשכתי את העבודה.
ועל זה אני גאה בעצמי.
תגובות (0)