בריחתו של נער. (סיפור אחרון. כי, פרשתי.)

הרהורי ערב ערב. חולפים בראשו. כעס, זעם, עצב, שמחה, יאוש, תסכול. מבטו לתקרה, שואל שאלות. הרהורי ליבו, צפים מעלה מעלה. מחכים לתשובה. עיניו הגדולות טלויות בתקרה. פניו המנומשות מתעוות לחיוך. מחשבות, שצפות בליבו. ליבו פועם, מוכן לשינה. הוא מחפש תשובה. שלפתע, מכה בו. הוא מתרומם ממיטתו, ויוצא מהחדר. איש אינו ער בביתו. אביו נוחר, אחיו ממלמל, חתולתו מייללת, קולות שישמע בפעם האחרונה. במוחו צפים הרגעים הטובים. לפני שאביו התגרש. הוא ואחיו יושבים בזרועות אימם על שמיכת פיקניק, ואביהם מכין כריכים. לאחר מכן, קם אביו ומשליך עלים על כולם. והם שמחים וצוהלים. ולפתע נזכר ביום הגירושים. כשהיה בן חמש. נישואיו השניים של אביו, לאשתו השניה. ששנאה אותו יותר מכול. הוא אורז את חפציו, ובורח. למחרת, קם אביו, ומגלה שבנו הבכור, ברח. אשתו, אינה מגיבה. והוא עצוב. הוא מחליט, להתגרש שוב. ולמצוא לו אישה נוספת. לאחר שהתחתן, עברו מספר שנים. בנו חזר הביתה. גם אשתו היתה מאושרת.
אך אין זה קורה לכול.
סיפורו של זה נגמר בטוב.
רב הוא מזלו של נערנו, ג'ייקוב לין.
לרוב, הנערים, לא מתקבלים,
ולפעמים,
מתים.