בלדה למד"א
יד מיומנת יודעת הרבה
כיצד להחיות וכיצד לרפא
לבו הפצוע חובש את ידה
של הילדה הזועקת ושל אמה המנוחה
הוא מביט בו שוקע אל השכול
פניו חיוורות, הוא רואה את הכל
מי אותו האיש, דרישות שלום למשפחה
יד זולגת דם אוחזת באלונקה
הוא מביט בלבו; ואז מביט שוב בפניו
דמעות של סוף הדרך מסתננות אל תוך שפתיו
כשקץ הנשימה לומד את גורם ההפתעה
כמה טוב המוות, ככה גם הוא רע
תגובות (8)
קטע יפה, אבל, לפחות לי, קשה לקרוא קטע בלי סימני פיסוק.
תודה רבה אבל האמת היא שהסימני פיסוק במקום בעיניי. בדקתי הכל ואי אפשר היה להוסיף אחרים, המשפטים קצרים ואין ביניהם מקום לפסיקים ונקודות.
וואו אהבתי מאוד מאוד! שיר יפה ועוצמתי….עשית לי חשק להתנדב במד״א:)
חחח תודה רבה :P ♥
אגב, אין לי קשר אליהם חחח :)
יפה, חזק ומעורר השראה- עשית גם לי חשק להצטרף למד"א ^^
המון תודות❤️???? מה עוצר בעדכן? (:
ואוו, יש לך כתיבה מקסימה וסוחפת. אהבתי מאוד
תודה רבה לך!!! ????