אל תספר אותי..- פרק 4

פתחתי את הספר בעמוד הראשון, ולפני שהצלחתי לקרוא מילה אחת הספר דיבר מעצמו והקריא את כל העמוד.
"יש אלפי סיבות להעלמותם של אנשים. לרוב אלה סיבות הגיוניות, שבהם בני האדם מאמינים. אבל לפעמים, אלו לא הסיבות שבני האדם חושבים. לפעמים זה מעבר. לפעמים אלו הסיבות הקסומות, שתמיד צחקתם שהם לא הגיוניות." אמר הספר ואז המשיך. "הסיבות הלא הגיוניות אלה שאולי בלעה אותם האדמה. או אולי ה' כעס עליהם, והעלים אותם מעולמו. כל אחד והסיבה שלו. אבל הסיבות שהכי קשה להוציא את האנשים האבודים מהם, אלו סיבות הקסם. ילדי הקסם, אנשי הקסם. לכל אחד יש משהו שאסור שיעשה מעולם. או שאסור לקלל, או לגזור שיער, או אולי אפילו להתאהב." אמר הסםר וכאן סגרתי אותו.
אומנם, הורי נעלמו ממזמן, ובטח זה הוא לא בגלל גזירת שיערי, אבל אולי בגלל אחותי, נדלי. כעת היא בת עשרים ואחת, שהורי נעלמו הייתה בת… אני הייתי בת חמש, ועכשיו אני בת עשר והיא בת עשרים ואחת.. היא גדולה ממני באחת עשרה שנים.. אז חמש, ועוד אחת עשר… שש עשרה! היא הייתה בת שש עשרה.. אני זוכרת איך שהיא הייתה מאוהבת קשות.. יום אחרי הורי נעלמו. זהו זה! הם נעלמו כי לה אסור להתאהב! והיא התאהבה.. ולי אסור לגזור שיער אבל הורי כבר נעלמו. איך מחזירים אותם?
פתחתי שוב את הספר, הפעם דיפדפתי למצוא איך להחזיר את הורי, ולבסוף מצאתי והקשבתי. "השלב היותר קשה מהתמודדות עם המצב שמישהו יקר לך אבד, הוא השלב בו אתה מנסה להחזיר אותו. צריך לפעול לפי הר ההעלמות. הר בו מוצאים רמזים על העלמותו של האדם היקר לך."
ישר הבנתי שהוא מדבר על ההר שהייתי בו.
יצאתי מן החנות מהר אל בית הספר, וכמו שאמרתי, מרחק של שעה הליכה כדי לחזור לעיר, ואחר כך עוד ארבעים דקות הליכה אל הבית, ועוד שעה אל הר ההעלמות. יש לי דרך ארוכה ולכן כדאי שאפעל.
לאחר שעה של הליכה מתוסכלת הגעתי אל בית הספר ורצתי במהירות.
כבר ילדי הבחינות במדעים סיימו מזמן, ולכן עליי למהר.
רצתי אל הספרייה, להגיד תודה לספרנית. כשהגעתי היא בדיוק החלה לארגן את חפציה, וללכת לביתה.
"אה.. שלום" מילמלתי בשקט אבל הספרנית שמעה בכל זאת.
"שלום ג'יילה" אמרה וחייכה.
"רציתי רק להגיד תודה" אמרתי.
"בבקשה. שמרי על הספר הזה טוב, טוב, כי הספר הזה שווה את המאמץ שלך להמשיך את חייך" היא אמרה וליטפה את הספר.
"ואיך את יודעת? כלומר, את מצאת אותו, אבל איך את יודעת במה הוא עוזר?" שלתי בסקרנות.
"גם לי קרה שאיבדתי אדם יקר, גם לי. והכל בגלל מילה אחת שהוצאתי מפי." אמרה.