אלו הגיבורים שלי

לפני שנים לא מעטות, הזדמן לי לבקר צעירה בביתה, בעניין ניסיון שלי למצוא מוסיקאים שתלחין שירים שלי. הדבר לא ממש צלח, אבל אני לא אשכח את מה שבסופה של הפגישה אמרה לי, כאשר ביקשה להישאר בקשר, למרות שעניין השירים לא יצאה לפועל. "אני אוספת אנשים טובים", היא אמרה. כמובן שהדבר הרשים אותי ועשה לי טוב ברמה האישית, אבל גם פתח בפני אמת גדולה, כולנו מחפשים את האנשים הטובים, שהם הם הגיבורים של חיינו.
אני רוצה לספר על שניים כאלה:

בתוכנית רדיו על אנשי ים, אני שומע סיפור על אחד מהחבר'ה האלה, שנתקל בחתול שראשו נתפס בפח של קופסת שימורים. אני עצמי, כשהצצתי יום אחד מחלון דירתי לחצר שלנו, אני רואה ליד הפחים חתול, שעל ראשו היה קופסת שימורים כזאת, והוא מסתובב מבוהל ולא יודע איך להיחלץ מזה. מיד ירדתי למטה ושלפתי את הקופסא והחתול המאושש מיהר לברוח…
האיש שבסיפור, נתקל בתופעה זאת על רציף של שובר גלים. "החתול הסתובב עיוור על הרציף, וכל רגע היה עלול ליפול למים הגועשים מסביב", סיפר האיש, שחילץ את הקופסא מראשו של החתול.
"ומה היית עושה אם לא היית מספיק לחלץ את הקופסא והחתול היה נופל למים הגועשים?" הקשה המראיין על האיש הטוב. "מה זאת אומרת", עונה האיש, "כמובן שהייתי קופץ לחלץ אותו". דבריו ממש ריגשו אותי. זה נשמע לי ממש חזוי שאדם רציני כמוהו, יקפוץ למים לחלץ איזה חתול שוטה שנפל ואפילו, אולי, יסכן את עצמו. חשבתי לעצמי שמי שמתאכזר לבעלי חיים, סופו שיתאכזר לבני אדם. ואכן האיש הזה, נראה בעיני באותו רגע, כגיבור של ממש…

יום אחד, כשבאתי לפגוש בחור שמכר את קטנועו, שבו הייתי מעוניין, חוויתי עוד רגע כזה. ברגע הראשון שראיתי אותו, קלטתי שהוא אדם קצת עצבני, לחוץ. כל הדרך שעשיתי אתו, יושב מאחוריו בקטנוע, פחדתי. ניכר היה בעליל שהוא לחוץ עד בלי די והזהירות בכביש ממנו והלאה. הוא סיפר לי שאשתו הכריחה אותו למכור את הכלי הדו גלגלי ולעבור למכונית, בגלל פזיזותו זאת, שסיכנה את חייו. בשל היותו עצמאי, שניסה להספיק בכוחות מצומצמים לעמוד בעומס העבודה, הוא תמיד מיהר ולא היה לו אף פעם זמן. כך קרה שבסניף הדואר אליו הגענו כדי להעביר בעלות, הוא "נכנס" במישהו (למען האמת ביריון די רציני, שלא נראה פראייר) שטען שהוא בתור לפניו. הלה נבהל, כנראה, מתגובתו החריפה וויתר לו. אבל הוא בעצמו נבהל מהתנהגותו האגרסיבית וראיתי אותו מוטרד בשל כך. כשהגיע תורו הוא פנה לאיש ריבו והזמין אותו להיכנס לפניו: "בכבוד", הוא אמר לו. הלה, למרות שהופתע לטובה, ויתר. היה זה רגע מכונן, שאני בטוח שכל מי שהיה שם בתור, התרגש ממנו.

אלו לא רק אנשים שגורמים לך להתרגש, אלו גם הגיבורים שלי…